יודגש - בהיעדר אפשרות סבירה לגלות את העובדות שמקימות את עילות התביעה לפני פירוק העמותה, ייחשב מועד הפירוק למועד ממנו יחל להימנות מרוץ ההתיישנות:
"בהיעדר גילוי כזה, למנהלים תמימים, השאלה היא אימתי, בשקידה ראויה, ניתן היה, אם בכלל, לגלות לפני הפירוק את העובדות המעמידות את עילת התביעה; אם לא ניתן היה הדבר, הרי שמועד הפירוק ייחשב כמועד המוקדם ביותר שבו יכלה המפרקת לגלות אותן עובדות, ותקופת ההתיישנות תימנה ממועד זה".
[עניין מרכז הארגזים, עמ' 213-212]
20. כפי שעלה מהחלטת רשם העמותות מיום 25.08.2010, לדוח שהוגש על ידי רו"ח איזק קדמה "בדיקת עומק" שנערכה על ידי רו"ח וייספלד, מטעם רשם העמותות [מוצג 93]. בדיקה זו, שתוצאותיה הוגשו לרשם העמותות ביום 22.02.2006, העלתה שקיימים אי סדרים בעמותה. עם זאת, הבדיקה נעשתה לבקשת רשם העמותות, תוצאותיה לא נמסרו לחברי ועד הנהלת העמותה והן אף לא הוגשו כראיה במשפט. בנסיבות אלה, לא אוכל לקבל את הטענה שמרוץ ההתיישנות החל ביום 22.02.2006.
יתר על כן, התרשמתי שהרב ברויאר היה דמות נערצת ומוערכת ביותר על עובדי העמותה וחברי הוועד. כך, לדברי מר פליישמן, הרב ברויאר היה "אהוד וחביב הציבור וכולם כורעים ברך" [פר' עמ' 55, ש' 7]. עוד התרשמתי כי חברי ועד ההנהלה של העמותה היו בלתי דומיננטיים, לעומת הרב ברויאר. בחקירתו לפני עו"ד ורדי [ת/7] הסביר מר פליישמן כי "ברויאר נהג בחברת קדישא ככל יכול". לדבריו חברי ועד ההנהלה שימשו כ"בובות" בלבד [עמ' 6, ש' 19-14 ל-ת/7]. וכן: "אני יכול להגיד מה שאני רוצה וברויאר עושה מה שהוא רוצה" [פר' עמ' 53, ש' 35-34]. ובהמשך: "הייתי בובה וסמכתי על ברויאר וזה בוודאות ... גם הכישורים שלי התגמדו אצל ברויאר. לא רק שלי אלא של כולם ..." [פר' עמ' 58, ש' 15-14]. גם מר גרינוולד הסביר בחקירתו כי "חברת קדישא התנהלה על ידי הרב ברויאר" [פר' עמ' 34, ש' 24-23].
איש מהעדים שהעידו לפניי לא חלק על מעמדו הדומיננטי של הרב ברויאר בעמותה. למעשה, הרב ברויאר שלט בלא מצרין בעמותה (ולכך עוד נדרש בהרחבה בהמשך, עת נסביר את הנסיבות שאפשרו את השימוש בקופת העמותה). לפיכך, לא עלה בדעתם של חברי ועד העמותה כי נפל פגם בהתנהלותו של האיש שהיה נערץ עליהם. בהתאם, גישתם כלפי הביקורות שנערכו על ידי רשם העמותות הייתה חשדנית ולעומתית. כך, עוד במחצית השנייה של חודש פברואר בשנת 2007 סברו חברי ועד העמותה כי רשם העמותות "מתנכל באופן אישי" לרב ברויאר ו"לא נמצא רבב בעבודת המנכ"ל" [פר' ישיבת הנהלת העמותה מיום 22.02.2007, צורף כנספח 10 לתצהיר הרב ברויאר - נ/4].
נסיבות אלה מדגישות את חומרת "בעיית הנציג", בה לקתה הנהלת העמותה מפאת ההערצה והיראה שחשה כלפי הרב ברויאר. בכך יש להצדיק את עיכוב מירוץ ההתיישנות, לפחות עד להשלמת חילופי הגברי בעמותה [עניין קליין, פסקה 8 לפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) א' גרוניס].