הכרעה
71. נקדים ונאמר, כי בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקה, לאחר שבחנו את הראיות שהובאו לפנינו ושקללנו את כלל הסממנים הגענו למסקנה שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, זאת למרות שהתקיימו במתכונת ההתקשרות גם סממנים המאפיינים יחסי מזמין-קבלן עצמאי. להלן הנימוקים להכרעתנו.
מבחן ההשתלבות – הפן החיובי
72. כידוע, הפן החיובי של מבחן ההשתלבות כולל שלושה מרכיבים: קיומו של מפעל שניתן להשתלב בו; הפעולה המבוצעת היא חלק מהפעילות הרגילה של המפעל; מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו 'גורם חיצוני'[66].
נוסיף, שאחד הסממנים להשתלבות במפעל עולה מהתשובה לשאלה אם הרחקת אותו גורם תפגע בפעילות הרגילה היומיומית והשוטפת של מקום העבודה בשונה מגורם שפעילותו באה להשלים את פעילות המפעל או לאפשר אותה[67].
73. בענייננו מתקיימים כל הסממנים הנדרשים לקיומו של הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
הנתבעת מהווה מפעל שניתן להשתלב בו. הנתבעת עוסקת בייצור מטבחים ובמתן שירותי הרכבה ותיקונים ללקוחותיה. נציין כי בניגוד לטענת הנתבעת בסיכומים[68] שוכנענו כי שירותי ההרכבה אינם בגדר פעולות משלימות אלא הן חלק מהפעילות הרגילה שלה. עובדי הנתבעת תיאמו את מועדי ההרכבה ומתן השירות עם הלקוחות, מר גל אחראי על הדרכת המרכיבים ועל תשלום התמורה והנתבעת אף מעסיקה מרכיבים שכירים. עובדות אלה מצביעות על כך שהרכבת מטבחים ומתן שירות הם חלק בלתי נפרד מהפעילות הרגילה של הנתבעת.
--- סוף עמוד 15 ---
כמו כן, התובע עסק בתקופת ההתקשרות בהרכבת מטבחים שייצרה הנתבעת ובמתן שירות ללקוחותיה, בהתאם להנחיותיה ולסדר היום שהכתיבה. כלומר, התובע עסק בפעולות המבוצעות כחלק מהפעילות הרגילה של הנתבעת.
נוסף על כך, כל השירותים שסיפק התובע לנתבעת בהתאם להנחיותיה היו חלק מהמערך הארגוני שלה והיוו חלק בלתי נפרד מליבת הפעילות שלה.
זאת ועוד. התובע סיפק שירותים לנתבעת אשר זהים לעבודה שביצעו המרכיבים השכירים שהעסיקה ואין חולק שהרחקתו מעיסוקו הייתה פוגעת בפעילות השוטפת של הנתבעת, שהייתה נדרשת להעסיק עובד אחר במקומו, כפי שאישר מר בן בסט בעדותו[69].
74. בנסיבות אלה שוכנענו שהתובע היה חלק בלתי נפרד מהמערך הארגוני הרגיל של הנתבעת והשתלב בו. לפיכך, מתקיים בתובע הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
מבחן ההשתלבות – הפן השלילי
75. בבחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות יש לבדוק אם התובע ביצע את הפעילות במסגרת עסק משלו. הסממנים לעסק עצמאי הם, בין היתר, סיכויי רווח וסיכוני הפסד, העסקת עובדים, בעלות על אמצעי הייצור, נשיאה בהוצאות הייצור, השקעה ברכישת אמצעי הייצור והשקעת הון. כמו כן, מרכיב משמעותי הוא האפשרות להגדיל את הרווח באמצעות ייעול העבודה וחיסכון בהוצאות[70].