צו ההרחבה בענף העץ החל על מעסיקים המעסיקים מעל 20 עובדים
123.4. יצוין כי התובע לא טען לזכויות מכוחו של צו זה, אלא רק מכוחו של הצו האחר. עם זאת, על מנת שמלאכתנו לא תהיה חסרה נתייחס אף לצו זה.
123.5. בסיכומים טענה הנתבעת שצו זה אינו חל עליה מכיוון שיחסי העבודה אצלה מוסדרים בהסכמים קיבוציים מיוחדים[132]. מנגד טען התובע שההסכם הקיבוצי של הנתבעת מתייחס אך ורק לעובדי רצפה ולכן חל על המרכיבים צו ההרחבה בענף העץ[133].
הצדדים לא הציגו לפנינו את ההסכם הקיבוצי המיוחד החל על עובדי הנתבעת ולכן לא ניתן להכריע בטענותיהם לגופן אלא רק על יסוד נטלי הוכחה. הנטל להוכיח את תחולת הצו על יחסי הצדדים מוטל על התובע ולכן היה על התובע להוכיח כי המרכיב השכיר אינו בגדר העובדים שהצו לא חל עליהם, דהיינו להוכיח שתנאי העסקתו לא הוסדרו בהסכמים קיבוציים. לפיכך, משהתובע לא צירף את הסכם הקיבוצי שחל על עובדי הנתבעת – דין הטענה שלפיה הצו חל על המרכיב השכיר, להידחות.
--- סוף עמוד 34 ---
123.6. למעלה מן הדרוש נציין כי אף אם הצו היה חל על יחסי הצדדים לא היה בכך כדי לסייע לתובע, ונבאר.
לעניין רכיב האש"ל – בצו ההרחבה לא כלול רכיב של אש"ל. לפיכך אין למרכיב השכיר או לתובע זכאות לתשלום אש"ל.
לעניין רכיב תוספת ותק – צו ההרחבה קובע בסעיף 2 לנספח א' כי "תוספת הוותק היא 6.17 שקלים לכל יום עבודה לכל שנת ותק בסולם ותק של עד 7 שנים. על התעריף הנ"ל יש להוסיף תוספות יוקר ותוספות שכר החל מ-1 בספטמבר 1983".
כלומר הזכאות היא ל-6.17 שקלים ישנים לכל יום עבודה.
התובע ביצע תחשיב של תוספת ותק לפי סכום של 6.17 שקלים חדשים לכל יום עבודה. תחשיבו של התובע שגוי ולכן לא הוכחה תוספת הוותק לה זכאי המרכיב השכיר.
לעניין ביגוד – בהתאם לצו הזכאות היא לביגוד בעין ולא לתשלום הוצאות בגין ביגוד. לפיכך, אין להביא רכיב זה במסגרת עלות העסקתו של המרכיב השכיר. לכך יש להוסיף כי התובע הצהיר שהנתבעת סיפקה לו בגדי עבודה, כמו למרכיבים השכירים, ולכן ממילא אין להביא רכיב זה בעת חישוב עלות העסקתו של המרכיב השכיר[134].
123.7. אי לכך, התובע לא הוכיח שהוא או המרכיב השכיר זכאים לתשלום אש"ל או כל זכות אחרת המפורטת בצו ההרחבה, אלא רק לזכויות על פי הדין. מכאן, שאין להביא בחשבון בחישוב עלות ההעסקה את הזכויות המפורטות בצו ההרחבה בענף העץ, לרבות אש"ל ותוספת ותק.
124. דמי חגים: התובע טען כי במסגרת עלות ההעסקה יש להביא בחשבון גם את הזכאות לדמי חגים. דין הטענה להידחות מכיוון שהמרכיב השכיר משתכר משכורת חודשית הכוללת את התשלום עבור ימי החג שחלים בתקופת העבודה. הזכאות לתשלום עבור ימי חגים היא רק לעובדים יומיים או שעתיים[135].