מהמרכיב השכיר ובוודאי שלא עלה בידיו להוכיח את היקפן של אותן שעות. אי לכך, שוכנענו שתחשיבי התובע שגויים.
136. בנסיבות אלה, משהגענו למסקנה שהתמורה ששולמה לתובע הייתה גבוהה מעלות העסקתו של המרכיב השכיר הרי שבהתאם לגישה החישובית אין הוא זכאי לתשלומים נוספים על אלה ששולמו לו. אי לכך, דין תביעת התובע להידחות.
137. למעלה מן הדרוש נציין כי גם לפי הלכת רופא דין התביעה להידחות. בהתאם להלכת רופא יש להשוות בין התמורה הקבלנית ששולמה לתובע לבין השכר של המרכיב השכיר. כאמור, שכרו של המרכיב השכיר (כולל אחזקת רכב ושווי שימוש בטלפון) היה בסכום של 14,385 ₪. לפיכך התמורה הממוצעת (35,265 ₪) ששולמה לתובע גבוהה יותר מפי שניים מהשכר של המרכיב השכיר. בנסיבות אלה, מששוכנענו כי במהלך ההתקשרות ניתנה לתובע אפשרות לבחור בין העסקה כשכיר לבין העסקה כעצמאי ונוכח הפער המשמעותי בין התמורה הקבלנית לבין שכרו של מרכיב שכיר, הנתבעת הייתה זכאית לקזז מהזכויות שהגיעו לתובע כעובד בגין תקופת העבודה וסיומה (פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה) את הסכומים ששולמו לו מעבר לשכרו של עובד מקביל נוכח מעמדו כקבלן עצמאי. בתום הקיזוז לא הייתה נשארת יתרה לזכותו של התובע בגין הזכויות האמורות. לפיכך, דין התביעה להידחות אף בהתאם להלכת רופא.
ג) תביעת הקיזוז
138. הנתבעת טענה כי יש לקזז מכל סכום שייפסק לזכותו של התובע את הסכומים שקיבל ביתר לעומת הסכומים שהיה זכאי לקבל אם היה עובד שכיר. הנתבעת טענה שאם התובע היה עובד שכיר הוא היה זכאי בכל תקופת העבודה לסכום של 965,712 ₪ על בסיס שכר בסך 8,850 ₪ לחודש ובתוספת 24% עלות מעסיק. בנסיבות אלה נטען שיש לקזז סכום של 2,042,560 ₪ מכל סכום שייפסק לזכותו של התובע, אם ייפסק[167].
139. התובע טען שיש לדחות את טענת הקיזוז מכיוון שהיא לא מפורטת ומכומתת בהתאם לפסיקה. עוד נטען כי הנתבעת לא עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה באשר לקיזוז והשבה. הנתבעת לא פירטה את טענת הקיזוז, לא הפנתה לאסמכתאות וערכה את חישוביה באופן סתמי בהתאם לחודשי העבודה ולא כקיזוז פנימי המתאפשר בהתאם לפסיקה[168].
140. במסגרת הסיכומים לא שבה הנתבעת על טענותיה בסוגיית הקיזוז ולכן יש לראותה כמי שוויתרה עליהן. נוסיף, כי משקבענו שהתובע לא זכאי לתשלום כלשהו מכיוון שעלות התמורה ששולמה לו גבוהה מעלות ההעסקה של מרכיב שכיר, כך שנכללו בה כל הזכויות הסוציאליות שהיו משולמות לו אילו היה מוגדר כעובד שכיר מלכתחילה, הרי שאין צורך להידרש לטענה זו.