פסקי דין

סעש (חי') 30858-10-16 ברנס פבריאן – רהיטי רגבה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ - חלק 44

30 אוקטובר 2019
הדפסה

--- סוף עמוד 47 ---

145. פדיון חופשה, הפקדות לקופת גמל, דמי הבראה: אין חולק שאם התובע היה מוגדר כעובד שכיר של הנתבעת בתקופת ההתקשרות, הוא היה זכאי לזכויות סוציאליות אלה. זכויות אלה הובאו בחשבון על ידינו בעת חישוב עלות ההעסקה של המרכיב השכיר.

146. דמי אבטלה: דין התביעה להידחות, שכן אף אם התובע היה מוגדר כעובד שכיר הוא לא היה זכאי לכך שהנתבעת תשלם לו דמי אבטלה. הלכה היא כי על התובע להגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי במקרה שכזה ולהתנהל מולו[171].

147. פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד: דין התביעה ברכיב זה להידחות. מערכת היחסים כפי שהוגדרה בין הצדדים היא מערכת יחסים של מזמין-קבלן עצמאי, וזו נקודת המוצא במיוחד כאשר שוכנענו שצורת ההתקשרות הייתה מוסכמת על שני הצדדים ולא נעשתה בחוסר תום לב ומתוך רצון לפגוע בתובע. לפיכך, קביעה בדיעבד של מערכת יחסי עבודה אינה יכולה להטיל על הנתבעת חובות מכוח חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002.

148. פיצוי בגין אי עריכת שימוע: אין חולק כי זכות השימוע היא חלק מחבות המעסיק לפעול בתום לב ובדרך מקובלת בעת פיטורי עובד. לכן, מוטלת עליו החובה לשמוע את העובד לפני פיטוריו, כדי ליתן לו הזדמנות נאותה להעלות טענותיו ולנסות ולשכנע את המעסיק לחזור בו מההחלטה לפטרו. חובה זו קיימת בין אם מדובר במגזר הפרטי ובין אם מדובר במגזר הציבורי[172]. עם זאת, בענייננו מתכונת ההתקשרות מלכתחילה הייתה מערכת יחסים של מזמין-קבלן עצמאי ולכן יש לבחון את האופן בו הסתיימו היחסים בהתחשב במערכת יחסים זו. כאמור, הנתבעת ערכה עם התובע שיחה לפני סיום ההתקשרות בנוגע לנסיבות היעלמות הטבעת של הלקוחה והימצאותה ברכבו. במהלך אותה שיחה ניתנה לתובע הזדמנות להסביר את המקרה עם הטבעת, אולם משלא עלה בידיו לשכנע את הנתבעת בגרסתו הוחלט לסיים עימו את ההתקשרות. בנסיבות אלה, אנו סבורים ששיחה זו ממלאת אחר התכלית שבבסיס הדרישה לעריכת שימוע לפני פיטורים, שכן ניתנה לתובע מלוא ההזדמנות לשטוח טענותיו לפני קבלת ההחלטה על הפסקת ההתקשרות.

149. תשלום עבור עבודה בשעות רגילות ובשעות נוספות: התובע טען כי לא שולם לו עבור כל שעות עבודתו בתקופת ההתקשרות. שעות אלה תועדו לטענתו באישורי ההרכבות שנערכו במהלך תקופת העבודה, אולם הנתבעת לא שילמה בעדן. התובע טען שהנתבעת לא שילמה עבור 1,437 שעות עבודה, מתוכן 1,108 שעות נוספות, והעמיד את תביעתו על סכום כולל של 103,661 ₪ (83,764 + 19,897).

עמוד הקודם1...4344
45...53עמוד הבא