100. ודוק: גם אם משיכת רכיב המע"מ על התמורה החוזית לחשבון יסמין אינה עולה כדי הפרה יסודית או הפרה המזכה בביטול ההסכם, אין בכך להכשירה. באשר לכך, טוענת יסמין כי עומדת לה טענת קיזוז (בטענה זו אדון בהמשך(.
101. איני מקבלת את טענת רז כי משיכת 30,000 ₪ מחשבון החברה לחשבונה של יסמין בוצעה בניגוד להוראות הסכם שכרתו הצדדים ולפיכך מהווה הפרתו. יסמין הוכיחה כי ביום 1.12.2015 (המועד הקובע לצורך ההסכם) עמדה החברה ביתרת זכות בסך של 47,128 ₪. בהתאם להוראות ההסכם עמדה יתרת זו לזכות. אכן, אין בהסכם הוראה מפורשת לפיה החברה תישא במלוא הוצאותיה של יסמין בכל הנוגע לעסקות שבוצעו עובר למועד הקובע, אולם משהודתה יסמין כי זה היה הסיכום בין הצדדים וכך התכוונה לפעול, אין מחלוקת בנקודה זו. אני מקבלת את טענת יסמין בסעיפים 40-41 לתצהירה בכל הנוגע ליתרה שעמדה לזכותה במועד הקובע. יתרה זו מבוססת על תחשיב (נספח כ"ו לתצהיר יסמין), המפרט את הסכומים שהתקבלו בחברה לאחר המועד הקובע ומקורם בעסקות שנערכו עובר למועד זה. רז לא התנגד להצגת התחשיב או הראיות ואף לא הציג תחשיב חלופי. לנספח כ"ו צורפה הודעת חברת ישראכרט מיום 3.12.2015 לפיה עומדים לזכות החברה זיכויים עתידיים בסך 3,010 ₪ שמקורם בתקופה הקודמת למועד הקובע. כן צורף לנספח כ"ו לתצהיר יסמין דף ריכוז יתרות בחשבון הבנק של החברה, ממנו עולה כי ביום 3.12.2015 היו בחשבון החברה שיקים למשמרת בסכום
--- סוף עמוד 36 ---
של 9,794 ₪ נכון ליום 2.12.2015 ויתרת העו"ש עמדה על 32,409 ₪ למועד זה. מרשימת הלקוחות אשר טרם הסדירו את חובותיהם לחברה עד ליום 1.12.2015 עולה כי היקף החובות עמד על סכום של 56,477 ₪ (נספח כ"ו לתצהיר הנתבעת). אשר על כן, אני מקבלת את טענתה של יסמין בסעיף 41 לתצהירה כי במועד הקובע עמד היקף ההכנסות הצפויות בגין הוצאות ועסקות שנערכו עובר למועד זה על סכום של 69,281 ₪ (56,477 + 9,794 + 3,010 ₪). יסמין פירטה כדבעי את רכיבי הסכום והביאה ראיות התומכות בו. מנגד, רז לא הביא כל ראיה לסתור את התחשיב שהציגה יסמין. סכום זה, בניכוי הוצאות שהוצאו עבור ייצור אותן הכנסות, עמד לזכות יסמין בהתאם להוראות ההסכם.
102. מדף החשבון (נספח כ"ג לתצהיר יסמין) עולה היתרה בחשבון החברה ליום 1.12.2015 עמדה על סכום של 55,388 ₪. בהתאם לתחשיב שהציגה יסמין בסעיף 42 לתצהירה עמדו ההוצאות בגין עסקות שנערכו עובר למועד הקובע כל סכום של 68,509 ₪. רז לא סתר תחשיב זה. משכך, זכאית הייתה יסמין למשוך סכום של 56,160 ₪ מהחברה (69,281 + 55,388 – 68,509 ₪). בפועל משכה יסמין סכום של 30,000 ₪ בלבד, במועד בו עמד חשבון החברה על יתרת זכות (50,721 ₪). כנגד משיכה זו מחקה יסמין הלוואת בעלים בסכום זהה, בהתאם להוראות סעיף 3.1 להסכם. משכך גם הסכום של 11,900 ₪ אשר נמשכו על ידי יסמין ביתר, נבלעים בתמורה אשר ממילא רשאית הייתה יסמין למשוך מחשבון החברה בהתאם להוראות ההסכם. לאחר משיכת סכומים אלו מחשבון החברה נותר לחברה חוב כלפי יסמין בסכום של 14,260 ₪ ( 56,160 ₪ להם זכאית הנתבעת בהפחתת הסכום אשר משכה בפועל -41,900 ₪).