225. מכאן שעל פי נוסח הערבות שצורפה כנספח ו', זו אמורה הייתה לעמוד על הסך של 59,974 ₪. אולם, סכום זה אינו תואם את האמור בנספח י' להסכם השכירות שם כאמור נקבע שגובה הערבות יהא בהתאם לשלושה חודשי שכירות ודמי ניהול. מר סיבוני עמד בעמוד 210 על כך שהסכום שנדרש מהזכיינית תואם 3 חודשי שכירות ללא הפחתה, דמי ניהול ומע"מ. הוא אף העיד שהזכיין הקודם העמיד ערבות בסך של 95,000 ₪. אולם על פי הסדר החוב, חולט סכום בסך של 45,000 ₪ מהזכיין הקודם ואותה ערבות קודמת לא הוצגה.
226. המסקנה היא כי נפלה סתירה בין מסמכים שונים של ההסכם. אולם, הזכיינית לא העמידה ערבות לפי מי מהנוסחים.
227. מר כתר העיד בעמוד 22 כי הזכיינית התקשרה למר סיבוני מהבנק לצורך הכנת הערבות, אך הוא לא שיתף עמה פעולה. אולם, מעדותו בעמוד 48 עלה כי שיחה זו לא התקיימה לפני הכניסה למושכר, או מיד לאחר מכן אלא "במהלך ינואר". בנוסף, כאמור לעיל, לא היה כלל צורך בשיחה זו שכן על פי ההסכם היו שני נוסחים אפשריים של ערבות. על הזכיינית היה לצאת ידי חובה, לפחות, על ידי הגשת ערבות לפי נספח ו', דהיינו, לפי הנוסח המילולי המדויק של הערבות כמופיע באותו נספח, לרבות סכום הערבות שהוא מופחת ביחס לסכום הערבות שדרש מר סיבוני.
228. למר כתר לא הייתה תשובה בעמוד 45 בשורה 28 מדוע לא העמיד ערבות בנקאית בסכום שהופיע בנספח ו'.
229. הזכיינית לא העמידה ערבות על פי נספח ו' שכן מר כתר אישר בעמוד 23 בשורה 11 כי אינו זוכר אם הייתה תבנית של נוסח הערבות בחוזה.
230. אולם, כאמור לעיל, ממילא אין בכל אלה כדי לסייע לרשת שעד אמצע חודש מרץ לא חתמה על הסדר החוב.
--- סוף עמוד 37 ---
231. בנוסף, זו ידעה היטב שהזכיין הקודם העמיד ערבות בנקאית בסך של כחמישים אלף ₪ וכי עקב הפרת ההסכם באופן יסודי המשכירה דרשה עוד לפני יום 5.1.17 להעמיד ערבות בנקאית בגובה כפול (ראו נספח 4 לתצהיר עו"ד פיטוסי).
232. בשונה מדברי מר סיבוני שניסה לטעון שהזכיין הקודם העמיד ערבות בנקאית בסך של כמאה אלף ₪ ללא ראיות לכך, ובניגוד לנוסח הסדר החוב שמציין שחולט מהזכיין הקודם סך של 45,000 ₪ בלבד, דווקא העד מטעם הרשת, מר בצון העיד בעמוד 128 בשורה 16 כי הזכיין הקודם העמיד ערבות בנקאית בסביבות 30,000 ₪. מכיוון שאין חולק כי הזכיינית עמדה בקשר עם הזכיין הקודם לפני חתימתה על הסכם הזכיינות, היא לא השלימה עם הדרישה שתעמיד ערבות בנקאית בסכום כפול.