כל שנדרש מהתובעים לגילוי חדר השנאים, הוא סיור קצר בבניין או עיון במסמכי רישום הבניין. סיור ועיון שהיו מגלים בנקל את קיומו של חדר שנאים בבניין, את דלת הברזל שלו הפונה לחניה, ואף את חלונותיו הגלויים במפלס שמתחת לדירה. מידע גלוי שכזה לא היו הנתבעים חייבים לציין בפני התובעים. מצב זה של חדר הניתן לגילוי בנקל איננו מקים חובת גילוי ואיננו מבטא חוסר תום לב באי הגילוי.
24. דא עקא, שלטענת התובעים בעניין חדר השנאים נדבך נוסף – סכנת הקרינה.
התובעים אינם מלינים על עצם החזקת חברת החשמל בחדר השנאים או השימוש שהיא עושה בו. התובעים הרי כלל לא תבעו את חברת החשמל. במוקד טענת התובעים עומדת סכנת הקרינה הנובעת מהשימוש שעושה חברת החשמל בחדר השנאים. וטענה זו מייחדת את חדר השנאים על פני פגמים אפשריים אחרים בדירה, פגמים דוגמת אפשרות הימצאות רחוב סואן ממול או אפשרת לצחנה העולה מחדר האשפה. לפי גרסת התובעים, ידעו הנתבעים כי חדר החשמל מהווה מוקד של קרינה מסוכנת. בין אם קרינה זו חורגת מהתקנים הרלוונטיים ובין אם לאו – לפי גרסת התובעים סכנת הקרינה כשלעצמה מקימה חובת גילוי.
הגיונה של טענה זו ברור. סכנת קרינה שמקורה חדר שנאים איננה מקבילה לעצם קיומו של חדר השנאים. בקרינה אלקטרומגנטית לא ניתן להבחין תוך כדי הליכה ואפילו לא מעיון במסמכי הרישום. אבחונה מחייב מומחיות. בדיקתה מצריכה שכירת שירותי מומחים ובדיקות קרינה. בדיקות בהיקף חריג העולה על המצופה ממי שמתעניין ברכישת דירה. לפיכך, אם מתברר שבידיעת הנתבעים היה מידע על סכנה שמקורה חדר השנאים – כי אז ניתן גם לדרוש שלא ישמרו מידע שכזה בליבם פנימה.
25. אם כך, השאלה היא אם הוכח שהנתבעים לא רק שידעו על קיומו של חדר השנאים, אלא גם ידעו על סכנת קרינה שמקורה חדר השנאים. הנה אשר התברר ביחס לטענה זו:
א. התברר שבמהלך שנת 2001 בוצעה בדיקה לבחינת אפשרות קיומה של קרינה אלקטרומגנטית שמקורה חדר השנאים. אמנם, תוצאות אותה הבדיקה וממצאיה לא הוצגו, ברם הוצג מסמך מיום 16.9.01 המעיד על התשלום ששולם לחברה בשם גל-סייף בע"מ עבור ביצוע הבדיקה (נספח טו' לתצהיר התובעים).
ב. התברר שהיוזמה לבדיקת קרינה זו כלל לא הייתה של הנתבעים. הייתה זו יוזמה של ועדי הבניין (עדות משה פולצ'אק בעמ' 97; ש' 9 בפרוט').
ג. התברר שבאותה בדיקה שנערכה בשנת 2001 לא נמצאה כל קרינה מסוכנת שמקורה חדר השנאים או בכלל.