--- סוף עמוד 14 ---
כך העיד מר משה פולצ'אק, אחד מדיירי הבניין באותה עת ואשר תצהיר מטעמו הוגש על ידי התובעים (עמ' 96; ש' 17 – 22 בפרוט'):
ש: מה היו התוצאות של הבדיקה?
ת: התוצאות של הבדיקה היו בגדר, בגדר הנורמה שהייתה אז באותה שנה ואכן הפסקנו את הטיפול באותו שלב.
ש: הבנתי. לא היה שום דבר, אם צריך לעשות פעולות... שיש קושי שיש בעיה.
ת: ב- 2001? לא.
כך גם העידה גב' שרית יגל, דיירת נוספת אשר התגוררה וממשיכה להתגורר בבניין בעת מתן עדותה, וזומנה לעדות מטעם הנתבעים. גב' יגל הצהירה כי ביוזמת ועד הבית של האגף השני של הבניין (זה שפונה לרח' המרי) אכן נערכה בדיקת קרינה לחדר השנאים במהלך שנת 2000 ובעקבות הבדיקה דווח לוועד הבית שהבדיקה התבררה כתקינה, אך הבדיקה עצמה לא נמסרה.
שני עדים אלו, מר פולצ'אק וגב' יגל, אינם קשורים למחלוקות נשוא תביעה זו ולמרות חקירה ממושכת של גב' יגל על ידי ב"כ התובעים, חקירה שהתמקדה בניסיון להטיל רבב במהימנותה, לא מצאתי סיבה, ודאי שלא ראיה, לפקפק באמינות עדותה של גב' יגל או בעדותו של מר פולצ'אק.
ד. התברר שהנתבעים, בצוותא עם ילדיהם, המשיכו להתגורר בדירה במשך כ- 7 שנים לאחר אותה בדיקת קרינה. מאז ביצוע הבדיקה במהלך 2001 ועד למסירת החזקה בדירה לתובעים בפברואר 2008.
לא מצאתי יסוד להנחה לפיה בחרו הנתבעים לסכן במודע את עצמם ואת בני ביתם הקרובים במגורים בקרבת מקור לקרינה מסוכנת.
26. לפי טענת התובעים, ידעו הנתבעים על חשד לקיומה של קרינה מסוכנת שמקורה חדר השנאים. לפי גרסת הנתבעים מאידך, כל שהיה ידוע להם בקשר לחדר השנאים, הוא שבוצעה הבדיקה במהלך 2001 וזו נמצאה תקינה (למשל סעיף 73 בתצהיר נתבע 1). הנתבעים מכחישים מכל וכל את הטענה כי ידעו על סכנת קרינה כלשהי שמקורה חדר השנאים שבבניין.
ברי הדבר כי הנטל להוכחת הטענה בדבר מודעות הנתבעים לסכנת הקרינה רבץ לפתחם של התובעים. אלו הטוענים להטעיה, לחוסר תום לב, ולהפרת ההסכם. נטל זה לא הורם.
למעשה, הראיות אשר הוצגו תומכות דווקא בגרסת הנתבעים. כך עדות הדיירים בבניין בדבר תוצאות בדיקת הקרינה שנערכה בשנת 2001 וכך עובדת המשך מגורי הנתבעים בדירה במשך שנים ארוכות. ראיות אלו תומכות בגרסת הנתבעים, הגרסה שלפיה בעת כריתת ההסכם לא היה להם מושג ירוק על סכנת קרינה כלשהי שמקורה חדר השנאים. לדידם, היה זה חדר בבניין שאיננו שונה מכל דירה בבניין ואיננו שונה ממתקנים אחרים דוגמת חדר אשפה.