לפיכך, אני דוחה את גרסת התובעים, מקבל את גרסת הנתבעים וקובע כי הנתבעים לא הסתירו מהתובעים כל מידע מהותי בקשר עם חדר השנאים בעת כריתת ההסכם. הנתבעים ידעו על קיומו של חדר השנאים, ברם לא ידעו שהוא מהווה מקור לקרינה אפשרית או לסיכון דיירי הדירה, וממילא שלא הפרו את חובת הגילוי כלפי התובעים.
27. הרובד השני בטענות התובעים כלפי הנתבעים מגולם בטענת אי ההתאמה.
--- סוף עמוד 15 ---
לפי גרסת התובעים, בבדיקות אשר נעשו על ידם מאז גילו את דבר קיומו של חדר השנאים, התברר להם שחדר השנאים מהווה מוקד לקרינה החורגת מרמות הקרינה המקסימאליות המותרות בדין, ולפיכך גם אינן מאפשרות שימוש סביר במלוא שטח הדירה. במצב זה, לשיטתם, הדירה איננה מתאימה למצג הנתבעים בהסכם. היא איננה מתאימה למצגי הנתבעים בהסכם שכן בחלק ממנה, זה הקרוב לחדר השנאים – חדר העבודה, לא ניתן לעשות שימוש מלא נוכח רמות הקרינה שנתגלו בו. במצב זה, טוענים התובעים, הופר ההסכם בין אם ידעו על כך הנתבעים ובין אם לאו.
מאידך, לטענת הנתבעים, אף טענה זו איננה נכונה ויש לדחותה. לפי גרסת הנתבעים, אין כל בסיס לטענת התובעים ואין כל קרינה מסוכנת שמקורה חדר השנאים. זו, אך ברור, גם טענתה המרכזית של חברת החשמל ומוקד הראיות שהוצגו מטעמה.
28. בחינתה של טענה זו למעשה מנותקת משתי הטענות הראשונות של התובעים. בחינה זו עוסקת במצב הדירה בלא קשר למודעות, או אי מודעות, הנתבעים לאפשרות קיומה של קרינה שמקורה חדר השנאים. אי התאמה, כהפרת הסכם, עלולה להתרחש גם בלא שיוכח חוסר תום לב מצד המפר.
זאת ועוד, בבחינת טענה זו מוסב הדגש על מצב הדירה בעת כריתת ההסכם וביחס למועדים הרלוונטיים שנקבעו בהסכם. בעת שבו התחייבו הנתבעים למכור את הדירה לתובעים. אם יימצא שבעת כריתת ההסכם, ולמצער – בעת מסירת החזקה בדירה לתובעים, שררה קרינה מסוכנת בדירה, או באילו מאגפיה, עלול הדבר לבסס טענה לאי התאמה.
29. בסיכומים מטעמם (סעיף 353 ואילך), טוענים התובעים כי מעבר לסכנת הקרינה שמקורה חדר השנאים, עלול חדר זה גם להוות מוקד סכנה של התלקחות או התפוצצות. בטענה זו מבקשים התובעים ליצור מקור אבחון נוסף בין חדר השנאים למפגעים אפשריים אחרים הסמוכים לדירה, ובנוסף, ליצור בסיס נוסף לטענת אי-ההתאמה נוכח הסיכון שבמגורים הסמוכים לחדר השנאים.
טענה זו יש לדחות.
הטענה לסכנת התלקחות או התפוצצות של חדר השנאים אמנה נטענה בכתב התביעה (סעיף 30), אלא שלטענה זו כלל לא הוצגו ראיות. כל שנטען בהקשר זה (סעיפים 40 – 41 בתצהיר התובעים) הוא שהתובעים נחשפו לכתבה בעיתון המדווחת על פיצוץ שנאי שהתקינה חברת החשמל. הא ותו לא. ולמותר מלציין כי כתבה שכזו אשר קראו התובעים איננה ראיה היכולה לבסס טענה לסכנה הטמונה בהתקנת שנאים בחדר השנאים. לביסוס טענה שכזו שומה היה על התובעים להציג חוות דעת של מומחה אשר בדק את חדר השנאים ומצא בו סכנה שכזו. לו כך נעשה, גם יכולים היו הנתבעים לנסות ולהזים את הטענה. בהיעדר תשתית ראייתית – הטענה לאי-התאמה בדירה עקב סכנת ההתלקחות או ההתפוצצות של חדר השנאים – נדחית.