תחושות סובייקטיביות אינן מבססות טענה לאי התאמה. ובמקרה דנא, המומחה מטעם התובעים בעצמו, העיד כי גם לפי הגישה המחמירה שהוא מבקש לאמץ, גם לפי אותו "עקרון הזהירות" עליו הוא מבקש להתבסס, בעת מסירת החזקה בדירה לתובעים לא הייתה בה כל בעיה של קרינה, ולפי המידע הרלוונטי לאותה עת לא הייתה בה כל סכנה לבריאות. ודאי שלא "אי התאמה".
--- סוף עמוד 18 ---
ודוק, טענות התובעים הרי אינן מופנות כלפי חברת החשמל. התובעים כלל אינם תובעים את חברת החשמל. ברי הדבר, ברי ונעלה מכל ספק, כי לתובעים זכות מלאה שבכל עת לא תהיה בדירה קרינה אלקטרומגנטית חריגה, כזו שאפשר ומבטאת סכנה בריאותית. אלא שלטענות בכל הנוגע למצב הנוכחי של הדירה, מצבה לעת הגשת התביעה, אין דבר עם הטענות כלפי הנתבעים. אלו הרי לא התחייבו בדבר בכל הנוגע לשינויי תקינה עתידיים או היקף השימוש שייעשה בחדר השנאים ואף אין טענה שכזו. כל שהתחייבו לו הנתבעים בהסכם, הוא למסור לתובעים דירה ראויה למגורים. כך גם עשו, גם בהקשר אותה סכנת קרינה ממנה חוששים התובעים.
34. כך ניתן לערוך סיכום ביניים בכל הנוגע לטענות התובעים כלפי הנתבעים.
לטענת התובעים, הפרו הנתבעים את חובת הגילוי וחובת תום הלב, שכן נמנעו מלגלות להם על קיומו של חדר השנאים הסמוך לדירה. טענה זו נדחתה, שכן נקבע שחדר השנאים גלוי לעין, אין הוא שונה מחדר אשפה או כביש סואן, אין חובה להזכירו במפורש במהלך משא ומתן למכירת הדירה, והנתבעים לא הפרו כל חבות ולא נהגו בחוסר תום לב כשלא הזכירו את קיומו של חדר השנאים אף שוודאי היו ערים לקיומו.
לטענת התובעים, קמה לנתבעים חובת גילוי ספציפית, שכן היה בידיעתם כי חדר השנאים מהווה מקור אפשרי לקרינה מסוכנת. טענה זו נדחתה, שכן התברר שכל שהיה בידיעת הנתבעים הוא שמספר שנים טרם כריתת ההסכם, נבדקה רמת הקרינה מחדר השנאים ונמצא שערכיה תקינים ואין בה כל סכנה. לו ידעו הנתבעים על סכנה אפשרית שמקורה חדר השנאים, הרי שהייתה קמה להם חובת הגילוי, ברם בהיעדר מידע שכזה לא הייתה גם חובה שכזו וממילא שלא הופרה חובה שכזו.
ולבסוף, טענו התובעים כי יש "אי התאמה" בין מצב הדירה כפי שהצהירו הנתבעים בהסכם, למצבה בפועל. אי התאמה שנובעת מקיומה של קרינה מסוכנת, קרינה בערכים החורגים מרמות הקרינה המקסימליות המומלצות על ידי המשרד לאיכות הסביבה. גם טענה זו נדחתה, שכן התברר כי במועד הרלוונטי להסכם, מועד מסירת החזקה בדירה לתובעים, גם אליבא מומחה התובעים לא הייתה כל סכנת קרינה בדירה. לא כזו שמקורה חדר השנאים ולא בכלל. מסקנה זו ממילא שמייתרת את הצורך להכריע בין טענות התובעים, אלו המתבססות על מדידותיו של מר זאביחי וחוות דעתו של ד"ר נאמן, לבין טענות חברת החשמל שלפיהן אין בכלל קרינה חריגה בדירה. לא בעת כריתת ההסכם ולא בעת בירור תביעה זו. לא קרינה המהווה סכנה בריאותית אפשרית ולא קרינה שמשליכה על ערך הדירה.