ראשית, מלינים התובעים על אי גילוי עובדת קיומו של חדר השנאים בסמיכות לדירה בעת כריתת ההסכם והמשמעויות שיש לאי גילוי זה על חובות הנתבעים כמוכרים.
בירור טענות אלו נפרד מהשאלה אם חדר השנאים מהווה מקור לקרינה "חריגה ומסוכנת", או שמא מקור לקרינה "רגילה" בלבד. בירור טענות אלו מחייב בחינת חובת הגילוי החלה על מוכר דירה ויישום החובה על הנסיבות הרלוונטיות.
--- סוף עמוד 8 ---
שנית, מלינים התובעים על רמת הקרינה שנמדדה בדירה ומקורה חדר השנאים. טענה זו מחייבת בחינת הראיות שהוצגו באשר לרמת הקרינה בדירה ומשמעותה בכל הנוגע לאפשרות השימוש בדירה או בחלקים הימנה, והכל בהתייחס למועדים הרלוונטיים.
בחלק השני של הדיון יבחנו טענות התובעים כלפי הנתבע. טענות אלו מתמקדות בחובת הזהירות החלה עליו, כמי ששירותיו נשכרו לייצוג התובעים ברכישת הדירה. בירור טענות אלו מחייב בחינת חובות הזהירות שחב בהן הנתבע ובירור הטענות להפרתן נוכח אי גילוי עצם קיומו של חדר השנאים לתובעים.
בחלק השלישי של הדיון תיבחן טענת התובעים לנזק שנגרם להם עקב המחדלים שהם מייחסים לנתבעים. מובן שלמסקנות בחינת הטענות כלפי הנתבעים כולם תהיה השלכה על עומק הבחינה שתידרש באשר לנזקים הנטענים.
בחלק הרביעי של הדיון תבחן ההודעה לצד שלישי, ומידת אחריותה של חברת החשמל לנזקי הנתבע, ואף זאת בהתייחס לתוצאות בחינת חבותו של הנתבע בנזקי התובעים הנטענים. בחלק זה של הדיון תיבחן הטענה שלפיה הפרה חברת החשמל את חובותיה להבטיח שהשימוש שהיא עושה בחדר השנאים איננו יוצר מוקד סיכון לדיירי הדירה דנא.
16. לבסוף, לא יהיה מנוס משומת ההוצאות שנגרמו לצדדים בגין ניהול ההליכים בתיק זה, וזאת בהתייחס לכל הפרמטרים הרלוונטיים בשומת הוצאות, ולרבות התמשכות הדיונים והתנהלות הצדדים ובאי כוחם במהלך ההתדיינות.
II. טענות התובעים כלפי הנתבעים
17. בין התובעים לבין הנתבעים נכרת חוזה מכר. הוא ההסכם למכירת הדירה. טענות התובעים כלפי הנתבעים מתבססות על אותן התחייבויות שמקורן ההסכם, התחייבויות שלשיטת התובעים הפרו הנתבעים. כך מעלים התובעים שתי טענות חלופיות – הטענה להפרת חובת הגילוי והטענה לאי התאמה.
טענתם הראשונה של התובעים כלפי הנתבעים עוסקת בחובת הגילוי. במסגרת טענה זו, לא מתעניינים כלל התובעים בשאלה אם חדר השנאים מהווה מקור לקרינה מסוכנת ואף לא בשאלה עד כמה אותה קרינה אפשרית מתקרבת או חורגת מרמות הקרינה המותרות. בטענה זו מתמקדים התובעים באי גילוי עובדת קיומו של חדר השנאים על ידי הנתבעים. לשיטתם – אי הגילוי מהווה ביטוי לחוסר תום לב והפרה בוטה של חובתו של מוכר דירה.