57. לעניין חובת הזהירות המוטלת על סומך חייקין מכוח היותה רו"ח מבקר של התובעת מן הראוי לציין כי סעיף 4 בתקנות רואי החשבון קובע כי "רואה החשבון יעשה את הביקורת בזהירות מקצועית ראויה". בסעיף 1 בתקנות אלה מוגדרת פעולת "הביקורת" באופן הבא: "הפעולות שעל רואה החשבון לעשותן כדי שיוכל לחוות דעתו בשאלה באיזו מידה משקף מאזן באופן נאות את מצב העסקים של המבוקר לתאריך המאזן ובאיזו מידה משקף חשבון ריווח והפסד באופן נאות את תוצאות הפעולות של המבוקר לתקופה שנסתיימה בתאריך המאזן".
58. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי תפקידו של רו"ח מבקר הוא להיות גורם מפקח ומבקר של הנתונים הפיננסיים והאינפורמציה המוצגת בדוחות הכספיים של החברה המבוקרת. בהתייחס לכך, נקבע בפסיקת בתי המשפט כי על רואה החשבון המבקר מוטלת החובה לרדת לשורש מצבו הפיננסי של הגוף המבוקר, ולוודא היטב כי קיימת התאמה בין המצב בפועל לבין המוצג בדוחות הכספיים (ע"א 4024/13 תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' אריה פינקוביץ (פורסם בנבו, 29.8.2016) בפס' 79; ת"א (מחוזי ת"א) 1492-07 ופורג'ט בע"מ נ' משרד רו"ח פורת וקסלר קודנצ'יק ושות' (פורסם בנבו, 27.9.2010) בפס' 21-22).
59. על מנת לבצע מלאכת הביקורת בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים ממנו על רואה החשבון המבקר לפעול מתוך מחשבה חקרנית, לאו דווקא חשדנית, וככל שיתקל בשאלה משפטית תוך ביצוע הביקורת אזי חייב הוא לחקור אותה ולהיכנס לנבכיה, ובמידת הצורך מוטל עליו גם לפסול את הפעולה המבוקרת (ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, 445-446 (1996)). בעניין אחר נקבע כי: "קשה להסכים לדעה כי רואי-חשבון אינם חייבים לבחון ולבדוק היטב כל פרט וכל אינפורמציה, ולחקור כל חשד ממשי בטרם יאשרו שהמאזן מראה בצורה נכונה ומדויקת את מצבו העסקי של הגוף המבוקר..." (ע"פ 709/78 מדינת ישראל נ' אלמונים, פ"ד לד(3) 673, 680 (1980)).
60. על בסיס ניתוח דברים זה ניתן לקבוע כי קיימת חובת זהירות מושגית מצדו של רו"ח מבקר כלפי החברה המבוקרת על ידו. אלא שבמקרה דנן קיימת מחלוקת בין הצדדים בהתייחס לשאלת קיומה של חובת זהירות קונקרטית. ממכתבה של סומך חייקין לרו"ח ענווה מיום 25.9.2000 עולה כי עד לתאריך זה שימשה סומך חייקין כרו"ח המבקר של התובעת (ר' נספח
--- סוף עמוד 17 ---
6 לתצהיר רו"ח סקרדר). גם בחקירתו בפני פשמ"ג אישר רו"ח סקרדר כי סומך חייקין ביקרה את הדו"ח הכספי של התובעת לשנת 1999, וכי עם מכירת מניות התובעת ע"י החברה האנגלית לחברה הרוכשת, בחרה החברה הרוכשת לשכור את שירותיו של משרד רו"ח ענווה כרו"ח מבקר של התובעת (ר' מוצג סח/1, בעמ' 1-2). יתרה מזו: במהלך עדותו במסגרת ההליך דנן הבהיר רו"ח סקרדר כי סומך חייקין לא ביקרו את הדוחות הכספיים של התובעת לשנת 2000, וכי ביקורת זו נעשתה ע"י רו"ח ענווה (עמ' 531, ש' 15-21 לפרו').