רביעית, איני מוצא כי הוכח שסומך חייקין הייתה מצויה במצב של "ניגוד עניינים". כפי שצוין לעיל, הסכם המכר שיקלל אינטרסים שונים של הצדדים לו, דהיינו – של החברה האנגלית ושל החברה הרוכשת. מכאן נובע כי בעת שסומך חייקין פעלה כרו"ח מבקר של התובעת עד למועד חתימתו של הסכם המכר, וכן בעת מתן הייעוץ לחברה האנגלית – היא לא פעלה במצב של "ניגוד עניינים" כלשהו ביחס לתובעת אשר מנכ"לה הותיק, מר אנקול, הינו הבעלים של החברה הרוכשת.
126. בשולי הדברים אציין כי התובעת טענה בסיכומיה כי הנתבעות הפרו את "חובת האמונים" שהן חבות כלפיה כאשר נמנעו מלהתייחס לנציגי החברה האנגלית עמם התכתבו כאל דירקטורים של התובעת. התובעת מוסיפה ומפנה בהקשר זה לחובת האמונים הקבועה בסעיף 8 בחוק השליחות, תשכ"ה-1965. אלא שגם טענה זו, שלא נטענה כלל בכתב התביעה, הינה בגדר הרחבת חזית אסורה שאין להתירה. יתרה מזו: התובעת לא הוכיחה יחסי שליחות שהתקיימו בינה לבין סומך חייקין, לא טרחה לפרט מתי וכיצד נוצרה שליחות שכזו בינה לבין סומך חייקין ובאילו נסיבות, ומה היקפה של שליחות זו. על כן גם דינה של טענה זו להידחות.
--- סוף עמוד 37 ---
127. לסיכומו של חלק זה: לא מצאתי כי סומך חייקין חבה בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת, הן מכוח היותה רו"ח מבקר של התובעת, והן מכוח הייעוץ אשר סומך חייקין נתנה לחברה האנגלית במסגרת הסכם המכר.
א.2. האם ש. הורוביץ חבה בחובת זהירות כלפי התובעת?
128. התובעת טוענת כי ש. הורוביץ שימשה כמשרד עוה"ד אשר ייצג אותה בעסקה נושא הסכם המכר, כי היא זו שערכה את ההסכם למכירת מניותיה, וכי היא היתה זו שגם יעצה לתובעת ביחד עם סומך חייקין בקשר להיבטי המס הכרוכים בכך. נוסף על כך, התובעת טוענת כי ש. הורוביץ חבה חובת זהירות כלפיה מכוח סטנדרט הזהירות הגבוה שנקבע בדין ביחס לעורכי דין, ובכלל זה גם בסעיף 54 בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין") ובכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה").
129. התובעת טוענת כי לו הייתה מוזהרת על ידי הנתבעות לגבי האפשרות שתחויב במס הכנסה בגין ביצוע הסכם המכר, ואם הנתבעות היו מבהירות לה מראש האפשרויות החלופיות לביצוע הסכם המכר, היא הייתה גורמת לכך שהחברה האנגלית היתה מקבלת אחריות לגבי חבות מס זו באותו אופן שקיבלה אחריות לתשלום כל ההוצאות הנלוות להסכם המכר. יתר על כן: לטענת התובעת, ש. הורוביץ הייתה צריכה להזהיר אותה במפורש ובכתב, וכן להשגיח על כך שביצועו של הסכם המכר לא יפגע בה, וזאת - במיוחד בהתחשב בכך שמנכ"ל התובעת היה גם בעל השליטה בחברה הרוכשת, והדירקטורים של התובעת היו נושאי משרה גם בחברה האנגלית.