141. ש. הורוביץ טוענת כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך ש- ש. הורוביץ לא ייצגה את מר אנקול או את החברה הרוכשת בעסקה נושא הסכם המכר. ש. הורוביץ טוענת כי מר אנקול אישר עובדה זו בעדותו. תימוכין לכך ניתן למצוא, לגרסתה, בעובדה שמר אנקול לא נתן הנחיות כלשהן במישרין ל-ש. הורוביץ בקשר להסכם המכר, והוא אף איננו מכיר את עורכי הדין מטעמה שהיו מעורבים בהסכם המכר. יתר על כן: אין מר אנקול יכול להיבנות מהטענה כי "מודר" מהעסקה עקב "ניגוד העניינים" בו היה מצוי, לטענתו, בהיותו מנכ"ל התובעת והבעלים של החברה הרוכשת, שכן הוא עצמו נפגש עם נציגי החברה האנגלית וסיכם עמם את תנאי הסכם המכר כך שהוא "מודר" בפועל רק מהצבעות באותן ישיבות אצל התובעת בהן התקבלו החלטות אשר היה לו בהן ענין אישי. ש. הורוביץ מוסיפה וטוענת בהקשר זה כי יש לדחות טענת התובעת לפיה ש. הורוביץ ייצגה את כל הצדדים בהסכם המכר מאחר שמדובר בהרחבה אסורה של חזית המריבה שאין להתירה.
142. ש. הורוביץ מוסיפה וטוענת כי לא התקיים התנאי הנדרש עפ"י הפסיקה לשם הטלת חובת זהירות על עו"ד כלפי מי שאינו לקוחו מאחר שהייעוץ ניתן על ידה לחברה האנגלית בלבד, מבלי שהיתה לה כוונה כלשהי שהתובעת תסתמך על ייעוץ זה.
--- סוף עמוד 40 ---
143. ש. הורוביץ מצטרפת לטענת סומך חייקין לפיה הצדדים להסכם המכר היו החברה האנגלית מצד אחד, והחברה הרוכשת ומר אנקול מצד שני, וכי התובעת לא היתה צד להסכם זה, מניותיה היוו את "הממכר", וכי לפיכך לא היה לה אינטרס עצמאי בקשר להסכם המכר. ש. הורוביץ מדגישה כי מי שעמד מאחורי התביעה ומנסה לטעון לנזקים שנגרמו לו, כביכול, הוא מר אנקול. לפיכך, מר אנקול ניצל שלא כדין את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ובחר להגיש את תביעתו באמצעות התובעת, למרות שהנזקים הנתבעים ע"י התובעת בכתב התביעה הם למעשה נזקים נטענים של מר אנקול ושל החברה הרוכשת, שאינם צד להליך דנן.
144. ש. הורוביץ מוסיפה וטוענת כי יש לדחות טענת התובעת לפיה קמה ל-ש. הורוביץ חובת זהירות כלפיה מכוח היותה "לקוח קבוע" של ש. הורוביץ.
ראשית, מדובר בהרחבה אסורה של חזית המריבה שאין להתירה.
שנית, לא הוכח שלתובעת הייתה ציפייה לקבל מ-ש. הורוביץ ייעוץ בענייני מס. ש. הורוביץ מציינת אמנם כי נתנה לתובעת שירותים משפטיים בעניינים מסוימים לפני מועד העסקה נושא הסכם המכר, אולם היא לא שימשה כ-"עורכת דין הבית" של התובעת ולא טיפלה עבור התובעת במכלול ענייניה המשפטיים. לטענת ש. הורוביץ הוכח כי השירות שניתן בעבר לתובעת על ידי ש. הורוביץ עסק בעיקר בדיני עבודה, ומר אנקול הודה כי מעולם לא התייעץ עם ש. הורוביץ בענייני מיסים. גם עדותה של גב' קנופף תומכת במסקנה זו.