149. ש. הורוביץ טוענת כי התובעת לא פנתה אליה בבקשה לקבל ייעוץ מיסויי בקשר להסכם המכר, וכי לא התחייבה לתת לתובעת יעוץ כזה.
150. ש. הורוביץ טוענת כי בניגוד לנטען ע"י התובעת הסכם המכר קובע כי מניות התובעת נמכרות מהחברה האנגלית לחברה הרוכשת ללא מצגים או אחריות למכר המניות מצד החברה האנגלית. לכן, אין ממש בטענת התובעת לפיה הנתבעות ידעו שתנאי העסקה אמורים להותיר את התובעת ללא התחייבויות וללא חובות. בהסכם המכר נקבע כי החברה אנגלית התחייבה להעביר את מניות התובעת ללא התחייבויות בגינן, אך החברה האנגלית לא התחייבה לפרוע את כל חובותיה והתחייבויותיה של התובעת עצמה. יתר על כן: גם אם החברה האנגלית התחייבה בהסכם המכר לכך שהתובעת תימכר ללא התחייבות, הרי שבפועל התובעת לא נמכרה יחד עם חוב למס הכנסה שכן רשויות המס לא דרשו מהתובעת לשלם מס בגין התקופה שקדמה למועד ההשלמה. זאת ועוד: גם אם הייתה ניתנת התחייבות שכזו – היא לא הייתה ניתנת לתובעת, שלא הייתה צד להסכם המכר, אלא היא הייתה צריכה להינתן ע"י החברה האנגלית לחברה הרוכשת שכן החברה האנגלית, גם לפי שיטת התובעת, היא זו שהייתה צריכה לגרום לכך שמניות התובעת תועברנה לחברה הרוכשת כאשר המניות הנמכרות נקיות מכל חוב ו/או התחייבות.
--- סוף עמוד 42 ---
151. דומה כי עובדת קיומה של חובת זהירות מושגית מצדו של עורך דין כלפי לקוחו אינה טעונה הוכחה והיא בבחינת ידיעה שיפוטית. משכך לא אדרש לכך בהרחבה. כידוע, על עורך הדין להגן על ענייניו של לקוחו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות (ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ (פורסם בנבו, 16.9.2014) (להלן: "עניין גיאות") בפס' 40). במקרה הנוכחי, השאלה המרכזית הטעונה ליבון ומענה הינה האם התקיימו יחסי עורך דין-לקוח בין ש. הורוביץ לבין התובעת בכל הקשור להסכם המכר, והאם ש. הורוביץ חבה בשל כך חובת זהירות כלפי התובעת. לצורך זה נדרש להשיב גם לשאלה האם ש. הורוביץ חבה כלפי התובעת חובת זהירות מכוח היותה של התובעת בגדר "לקוח קבוע" של ש. הורוביץ. זאת ועוד: מן הראוי לבחון גם האם ש. הורוביץ נמצאה במצב של "ניגוד עניינים" אשר גרם להתרשלות מצידה כלפי התובעת. בנוסף, יש לבחון האם ש. הורוביץ חבה חובת זהירות כלפי התובעת מאחר שהתובעת הסתמכה על הייעוץ שניתן על ידי ש. הורוביץ לחברה האנגלית.