--- סוף עמוד 54 ---
183. התובעת טענה בסיכומיה כי "מקובל לציין בהסכמים שכל צד יישא בשכר טרחת עורכי דינו או שידוע לקונה שעורכי הדין מייצגים רק את המוכרת והוא רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו". במקרה הנוכחי, התובעת טוענת כי בסעיף 6 בהסכם המכר נכתב כי "each party will bear its own costs, וכי מכאן ניתן להעריך בסבירות גבוהה שהחברה האנגלית התכוונה ששכר הטרחה עבור הטיפול של ש. הורוביץ בכל הקשור בהסכם המכר יתחלק בין הצדדים וישולם כאמור מקופת התובעת (ר' עמ' 9 לסיכומי התובעת).
אין בידי לקבל טענה זו, ואפרט עיקרי נימוקי לקביעה זו:
ראשית, הסבירות הגבוהה אליה מתייחסת התובעת הינה בגדר סברה מטעם התובעת, שלא נתמכה בכל ראיה ו/או עדות מטעמה. כפי שכבר הובהר בניתוח העדויות שהובא לעיל, העדים מטעמה של התובעת הודו בעצמם כי שכר טרחתן של הנתבעות שולם על ידי החברה האנגלית.
שנית, כידוע, בפרשנות חוזה יש ליתן הבכורה ללשונו של החוזה והמילים בהן בחרו הצדדים להשתמש בניסוח החוזה (ע"א 1978/17 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 27.8.2018) בפס' 9). במקרה הנוכחי, לא מצאתי שום בסיס להנחה של התובעת לפיה גם היא היתה צריכה להשתתף בתשלום שכר טרחתן של הנתבעות על אף שההסכם נערך, על פי לשונו, בין החברה האנגלית לבין מר אנקול והחברה הרוכשת. במילים אחרות: פרשנותו המילולית של הסכם המכר, לפיה הצדדים קבעו בהסכם המכר כי כל צד ישא בהוצאותיו, כאשר התובעת לא הוגדרה כלל כצד להסכם המכר, מלמדת כי התובעת לא נדרשה מלכתחילה לשאת בהוצאות הסכם המכר, ובכלל זה בתשלום שכר הטרחה של ש. הורוביץ, וכך גם ארע בפועל.
שלישית, עו"ד קוברסקי נשאל ע"י ב"כ התובעת בנוגע לפרשנותו לסעיף זה, וציין כי לדעתו ככל שהצדדים התכוונו לכך ששכר טרחתה של ש. הורוביץ ישולם במשותף על ידם אזי הם היו כותבים בהסכם המכר כי הצדדים ישאו בתשלום שכ"ט עו"ד בחלקים שווים (עמ' 776, ש' 4-10). אומנם מדובר, אפוא, בעדות סברה מטעם עו"ד קוברסקי, אולם החלופה הפרשנית המוצעת על ידו נראית לי סבירה והגיונית, והיא אף מתיישבת היטב עם פרשנותו המילולית של הסכם המכר ובמיוחד של סעיף 6 שבו.
184. לסיכומם של דברים: ממשקלם המצטבר של הנימוקים שפורטו לעיל, לא מצאתי כי התובעת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה להוכיח כי היא יוצגה על ידי ש. הורוביץ בכל הקשור בהסכם המכר ו/או כי קיבלה מש. הורוביץ ייעוץ בכל הקשור בהסכם המכר, לרבות בענייני מיסים. אני קובע בזאת כי הן העדויות והן הראיות שנותחו ופורטו לעיל מבססות כנדרש טענתה של ש. הורוביץ לפיה היא ייצגה בכל הקשור בהסכם המכר אך ורק את החברה האנגלית.