187. אוסיף כי טענת התובעת בדבר היותה של ש. הורוביץ מצויה "בניגוד עניינים" פסול מאחר שהייתה "לקוח קבוע" של ש. הורוביץ אינה יכולה לעמוד מנימוק נוסף. סעיף 14 בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 קובע, כי:
"(א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת.
(ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין.
(ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, 'לקוח קבוע' – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע.
--- סוף עמוד 56 ---
(ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין.
(ה)...
במקרה הנוכחי, כבר קבעתי כי התובעת לא הייתה צד לעסקה נושא הסכם המכר, ולא נרשמה גם כצד להסכם המכר עצמו, אלא מניותיה הן שהיוו את "הממכר" נושא הסכם המכר. לפיכך, ממילא שהתובעת איננה עונה על ההגדרה שבסעיף 14(ג) לעיל לפיו נאסר על עו"ד לתת שירות לצד נוסף "בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין...".
188. בבחינת למעלה מן הצורך אדגיש כי אין חולק על כך שמר אנקול ידע, למצער במהלך המו"מ, כי ש. הורוביץ מייצגת את החברה האנגלית בכל הקשור בהסכם המכר (ר' לדוג': טיוטת הסכם המכר שהועברה ביום 7.5.2000 מעו"ד בלוך למר אנקול ועליה צוין בכתב יד: "...הטיוטה מועברת בד בבד ל-ICI ולכן הטיוטה כפופה להערותיה...", (ר' מוצג שה/9); כן ר' טיוטת הסכם המכר שנשלחה ביום 23.5.2000 ממר אנקול לעו"ד קוברסקי, (מוצג שה/18); ומכתב מיום 24.5.2000 מעו"ד קוברסקי למר אנקול אליו צורפה טיוטת הסכם המכר (מוצג שה/20). על כן, גם אם הייתי מוצא ש-ש. הורוביץ ייצגה את התובעת בכל הקשור בהסכם המכר, ולא כך הם פני הדברים, הרי שממילא שיש לראות במר אנקול כמי שהסכים מטעם התובעת לכך ש-ש. הורוביץ תייצג את החברה האנגלית בכל הקשור בהסכם המכר. ודוק: הדרישה כי ההסכמה לכך תהיה בכתב רוככה בפסיקת בתי המשפט, בהתחשב בידיעת "הלקוח הקבוע" ביחס לאותו ניגוד עניינים אפשרי (ר' ת"א (מחוזי ת"א) 1126/04 ישראל פלדמן נ/ יוסף כהן, עו"ד (פורסם בנבו, 31.3.2008) בפס' 19-20 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ברון). במקרה הנוכחי, מאחר שמר אנקול ידע כי ש. הורוביץ מייצגת את החברה האנגלית בכל הקשור בעסקת מכר מניות התובעת ובהסכם המכר, ומאחר שמר אנקול שימש בו זמנית כמנכ"ל התובעת וכבעלים של החברה הרוכשת והיה חשוף מכלי ראשון לכל מסמך, מידע ואינטרס של כל אחד מהצדדים לעסקת מכר המניות ותנאי הסכם המכר ואף נועץ במומחים מטעמו (רו"ח ענווה ועו"ד ש. בן-חיים), יש לראותו כמי שהסכים לכך בשם התובעת, בזמן אמת, ואין לאפשר לתובעת להסתייג מהסכמה זאת עתה.