189. הקביעה לפיה לא הוכחה במקרה דנן חובת זהירות המוטלת על ש. הורוביץ כלפי התובעת מאחר שלא התקיימו בין ש. הורוביץ לבין התובעת יחסי עו"ד-לקוח אין בה כדי לשלול בהכרח קיומה של חובת זהירות מצדה של ש. הורוביץ כלפי התובעת מנימוקים אחרים. בפסיקת בית המשפט העליון הוכר קיומה של חובת זהירות מצדו של עורך דין גם כלפי מי שאינו נמנה על חוג לקוחותיו (ר' ע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' מזל עבדי (פורסם בנבו, 22.6.2014) (להלן: "עניין וגנר") בפס' 21; ע"א 2599/13 משה הרמן נ' רון עלדור (פורסם בנבו, 3.9.2015) (להלן: "עניין הרמן") בפס' 31-32). קיומה של חובת זהירות זו, לרבות היקפה, משתנה בהתאם לנסיבות העניין. במרבית המקרים חובת זהירות של עורך דין כלפי צד שלישי נלמדה במיוחד מהסתמכותו של הצד השלישי, שלא היה מיוצג ע"י עורך הדין, על השרות המשפטי או הייעוץ המשפטי שניתן ע"י עורך הדין. במובן זה, אף אם לא מוטלת על עו"ד חובת זהירות כלפי צד שלישי שאינו מיוצג - יתכן שהסתמכות סבירה מצדו
--- סוף עמוד 57 ---
של הצד השלישי על יעוץ משפטי שניתן ע"י עורך הדין, או נטילת אחריות של עורך הדין כלפי הצד השלישי – תבסס קיומה של חובת זהירות מצדו של עורך הדין כלפי אותו צד שלישי (ר' עניין הרמן, בפס' 32). תנאי נוסף להתגבשות חובת זהירות המוטלת על עו"ד כלפי צד שלישי שאינו מיוצג ע"י עורך דין הוא כי עורך הדין התכוון שהצד השלישי יסתמך על השירות המשפטי או היעוץ המשפטי הניתנים על ידו (עניין וגנר, בפס' 21; עניין הרמן, בפס' 32).
190. אני סבור כי יישום הלכה זו על נסיבות המקרה שלפניי יש בו כדי לגרום לדחיית טענת התובעת לפיה ש. הורוביץ חבה כלפיה חובת זהירות גם אם לא התקיימו בין ש. הורוביץ לבינה יחסי עו"ד-לקוח. אבאר להלן נימוקי לקביעה זו.
191. תנאי מרכזי להתגבשותה של חובת זהירות מצדו של עו"ד כלפי צד שלישי, שאינו לקוחו, הוא כי הצד השלישי הסתמך על השירות המשפטי שניתן ע"י עורך הדין. במקרה הנוכחי, לא מצאתי כי התובעת הוכיחה שאכן היא הסתמכה על השירות המשפטי שניתן ע"י ש. הורוביץ. מר אנקול נשאל בחקירתו בפשמ"ג על ידי החוקר: "אתה לא העסקת באופן אישי את משרד עו"ד הורוביץ ולא את משרד רו"ח סומך חייקין KPMG. מדוע אם כך אתה "סומך" עליהם, למרות שאין למשרדים אלו כל חובת נאמנות או זהירות כלפיך?". מר אנקול השיב: "מתוך אמון מלא ב- ICI PLC איתם עבדתי 39 שנים כשהתחלתי כפקיד זוטר וסיימתי כמנכ"ל" (מוצג שה/50, עמ' 80, ש' 67-71). גם בעדותו במסגרת ערעורי המס שהגישו מר אנקול והתובעת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ציין מר אנקול: "בנושא של מכירת המניות, לא היה לי כל קשר לענין, לא עסקתי בזה, סמכתי על חברת ICI..." (מוצג שה/67, עמ' 275, ש' 25-27). מעדות זו של מר אנקול ניתן ללמוד כי לכל היותר הוא הסתמך, לשיטתו, על החברה האנגלית ולא על הנתבעות, וזאת - מכוח מערכת היחסים הקרובה שנתגבשה בין החברה האנגלית לבין מר אנקול.