199. עו"ד קוברסקי העיד בחקירתו כי הוא אינו מומחה לענייני מיסים. אומנם בייעוץ שניתן על ידו עולים לעיתים היבטי מס כמו חבות במס בולים או בתשלום מע"מ, אך הוא אינו עוסק בסוגיות מס ובייעוץ מס כמו מס הכנסה ומס רווח הון (עמ' 796, ש' 16-18 לפרו'). ההתכתבויות שהוחלפו בין החברה האנגלית לבין ש. הורוביץ מחזקות עדותו זו של עו"ד קוברסקי. כך למשל, במכתב מיום 26.5.2000 שנשלח ממר פורטר אל עו"ד קוברסקי, ציין מר פורטר במפורש את ההסכמות שסוכמו בין הצדדים להסכם המכר לגבי החזר ההלוואה לחברה האחות והעברת הכספים לצורך תשלום פיצויי הפיטורין לעובדי התובעת. העניין המרכזי שנדון במכתב זה הוא החשש של מר פורטר שמא השימוש בשטר הון לא ישקף את ההסכמה המסחרית לפיה הסכומים שיועברו על ידי החברה האנגלית לתובעת ייחשבו כסכומים שהתובעת פטורה מלהחזיר לחברה האנגלית. מר פורטר הוסיף כי סוגיית מס
--- סוף עמוד 60 ---
הבולים היא זניחה לשיטתו, ועל כן הוא מעדיף להשתמש בהקצאת הון מניות על פני שימוש בשטר ההון (ר' מוצג שה/23). במכתב התשובה ששלח ביום 30.5.2000 עו"ד קוברסקי למר פורטר נדון עניין תשלום מס בולים והאגרה לרשם החברות ככל שאפשרות הקצאת הון המניות תיבחר, וכן החיוב האפשרי במע"מ אצל החברה הרוכשת ככל שתיבחר האפשרות של שימוש בשטר הון (ר' מוצג שה/25). ברי, אפוא, כי לא מדובר בייעוץ מס או בתכנון מס אלא בהסבר לגבי מהות החיובים הנגזרים מבחירת החברה האנגלית בשימוש בשטר הון או בהקצאת הון מניות. לא למותר לציין בהקשר זה כי התובעת לא הביאה חוות דעת של מומחה מטעמה על מנת להוכיח טענתה כי יש לראות בהסבר זה משום ייעוץ מס או תכנון מס.
200. עו"ד נוימן העיד כי מעורבותו המצומצמת יחסית בהסכם המכר, אשר נפרשה על פני כ-4 שעות עבודה בלבד לפי פלט מערכת חיוב השעות של ש. הורוביץ (ר' מוצג שה/83), נגעה בשאלת הפרשי העיתוי שבין מועד הזרמת הכספים לתובעת לצורך תשלום פיצויי הפיטורין לעובדי התובעת לבין מועד הוצאתם בפועל כל זאת – מאחר שבאותה עת סברו הצדדים כי התובעת תמשיך להעסיק את העובדים (עמ' 623, ש' 2-6 לפרו) לאחר מועד ההשלמה ובטרם יבשיל המועד לתשלום פיצויי הפיטורין לעובדי התובעת. עיון בטיוטת המזכר שכתבה המתמחה הגב' נגר אף הוא מחזק עדות זו (ר' ס' 2 לטיוטת המזכר, מוצג שה/76). כידוע, בסופו של יום מתווה העסקה כלל את פיטורי כל עובדי התובעת במועד ההשלמה, ועל כן ייעוץ זה הפך ממילא לבלתי רלוונטי. יתר על כן: מר אנקול לא הוכיח כי הייעוץ התבקש על ידי התובעת ו/או כי ידע שהחברה האנגלית אכן פנתה ל-ש. הורוביץ בנושא זה. ברי, אפוא, כי התובעת לא הוכיחה שהסתמכה על ייעוץ זה.