--- סוף עמוד 70 ---
של הזרמת כספים לתובעת בדרך של השקעה בהון מניות. לפיכך, ברי כי מדובר בהמלצה המתייחסת לאפשרות הזולה מבחינה מימונית להזרמת הכספים, ולא בהמלצה המתייחסת לייעוץ מס או לתכנון מס הכרוכים בכך.
237. כאמור לעיל, הוכח כי החברה האנגלית היא זו שבחרה בחלופה של השקעה בהון מניות של התובעת בשל חששה כי שטר ההון לא יבטיח התנתקותה מהתובעת (מוצגים שה/24 ו-שה/26). אשר על כן, יש ממש בטענתה של סומך חייקין כי לא ניתן לייחס לה התרשלות בהקשר זה, לרבות בכל הנוגע לחיוב מס אשר נבע מבחירתה של החברה האנגלית בחלופה של השקעה בהון מניות.
238. באשר למכתב מיום 30.5.2000 אשר עו"ד קוברסקי שלח למר פורטר: כבר מראשיתו עולה כי מכתב זה נועד להשיב למכתבו מיום 26.5.2000 של מר פורטר לעו"ד קוברסקי ורו"ח סקרדר (שה/23). במכתב זה הביע מר פורטר את חששו שמא השימוש בשטר ההון לא ישיג את המטרה של החברה האנגלית לפיה הסכומים שיועברו על ידי החברה האנגלית לתובעת יחשבו כסכומים שהתובעת פטורה מלהחזיר לחברה האנגלית. עוד צוין בסיפא למכתב זה:
"The amount of stamp duty that will be saved by issuing a note rather than contributing new equity is not large, therefore unless you are both totally satisfied that the capital note meets our requirements, or if you can identify an additional problem for ICI PLC over the subscription for new equity in ICI Israel, I would prefer to be safe…by means of a subscription for new equity". (מוצג שה/23) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
239. יוצא איפוא כי את מכתב התשובה מיום 30.5.2000 ששלח עו"ד קוברסקי למר פורטר יש לנתח ולהבין על רקע מכתבו של מר פורטר מיום 26.5.2000 בגדרו הועלה החשש לפיו השימוש בשטר הון לא ישיג את מטרת ההתנתקות של החברה האנגלית מהתובעת. מעיון במכתבו של עו"ד קוברסקי מיום 30.5.2000 עולה כי הוא דן בעלות מס הבולים הכרוכה בהקצאת הון מניות לחברה האנגלית. בהמשך, מצוין במכתב זה כי אמנם שטר ההון אכן לא יוצר התנתקות מוחלטת בין החברה האנגלית לבין התובעת, אך מאחר שהחיוב לפי שטר ההון לא יישא ריבית – הערך שלו יפחת במרוצת הזמן. עו"ד קוברסקי מציין במכתבו כי עניין זה מהווה חיסרון מבחינת החברה הרוכשת, אך לא כך המצב מבחינת החברה האנגלית. עוד צוין במכתב זה כי קיימת אפשרות, אם כי לא ודאית, לכך שהחברה הרוכשת תידרש לשלם מע"מ ככל שתיבחר בחלופה של שטר ההון – אך גם במקרה זה אין מדובר בחיסרון מבחינת החברה האנגלית. עו"ד קוברסקי סיכם את מכתבו זה באופן הבא: