242. החברה האנגלית היא זו שבחרה בחלופה של הקצאת הון המניות (מוצג שה/26). לפיכך, איני מוצא כי התובעת הוכיחה כי הנתבעות הכתיבו, אישרו או בירכו על הקצאות מניות התובעת שהוקצו לחברה האנגלית, ובכלל זה גם בכל הקשור להיבטי המס הנובעים מהקצאות אלה. יתרה מזו: לא מצאתי כי הוכח שניתן ייעוץ בלתי סביר או רשלני מצידן של הנתבעות לחברה האנגלית.
243. כאן המקום לציין כי כל אחת מהנתבעות הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה. עו"ד גילבאי, המומחה מטעם סומך חייקין, ציין בחוות דעתו כי הזרמת הון לחברה על ידי בעל מניות בה הנעשית במישור ההשקעתי כנגד הקצאת זכויות או מניות בחברה הינה דרך מקובלת ונפוצה, ואיננה מהווה הכנסה חייבת בידי החברה. לגישתו: הקצאת מניות אינה מהווה אירוע מס מבחינתה של החברה. עו"ד גילבאי טוען בחוות דעתו כי בנסיבות העניין, כאשר החברה האנגלית הזרימה כספים לתובעת בנסיבות בהן התובעת איננה נדרשת להחזירם לחברה האנגלית, הרי שלא הייתה קיימת שום דרך אחרת של השקעה הונית שהיתה מבטיחה באופן וודאי כי לא יוטל מס על התובעת בגין קבלתם של סכומים אלו (ר'
--- סוף עמוד 72 ---
ס' 4.1, 4.3 ו-4.39-4.43 לחוות הדעת של עו"ד גילבאי; עמ' 440 ש' 2-3, עמ' 441 ש' 31-35 לפרו').
244. אציין כי עו"ד גילבאי נשאל בחקירתו הנגדית לגבי הנפקות המיסויית לביצוע הזרמות הכספים מהחברה האנגלית לתובעת באמצעות שטר הון, שטר הון סחיר, וכן בנוגע לנפקות המיסויית של עיתוי הקצאת המניות לחברה האנגלית. באשר לשימוש בשטר הון, העיד עו"ד גילבאי כי הוא לא רואה כל יתרון, מבחינה מיסויית, בשימוש בשטר הון על פני הקצאת הון (עמ' 454, ש' 31-34 לפרו'). עו"ד גילבאי הסביר זאת בכך שמאחר שרשות המיסים רואה בשטר הון ובהקצאת הון סוג של השקעה ולא כחוב כספי – הרי שאין כל נפקות מיסויית באבחנה בין שטר הון לבין הקצאת הון (עמ' 455, ש' 1-8, 21-24 לפרו'). עו"ד גילבאי הוסיף וציין בעדותו כי אינו כל נפקות מיסויית בהקשר זה אם שטר ההון היה סחיר ונסחר לגורם שלישי אם לאו (עמ' 471-472 לפרו').
245. עו"ד גילבאי נשאל על ידי ב"כ התובעת לדעתו בענין עיתוי הקצאת המניות לחברה האנגלית. לטענת התובעת, ככל שהקצאת המניות הייתה מתבצעת בעיתוי אחר, ולא לאחר מועד החתימה על הסכם המכר ולפני מועד ההשלמה, רשויות המס לא היו מתייחסות בחשדנות להקצאות המניות שנעשו. עו"ד גילבאי התייחס בעדותו באריכות לטענה זו וציין כי לדעתו אין בה כל ממש. עו"ד גילבאי ציין כי גם מניסיונו כסגן הפשמ"ג, פעולה של בעל מניות המזרים כספים לחברה על מנת לנקות אותה מהתחייבויות ערב מכירתה לקונה כנגד הקצאת הון מניות הינה פעולה טבעית ולגיטימית. במובן זה, אין כל נפקות מבחינת החיוב במס לשאלת העיתוי של ההשקעה בהון ולמועד שבו הוקצו מניות התובעת לחברה האנגלית (עמ' 457-458; עמ' 459, ש' 1-8 לפרו').