255. בהקשר זה אציין כי פסק הדין אליו הפנתה התובעת בסיכומיה (עמ"ה (מחוזי י-ם) 8047/04 טוטנאור נ' פקיד שומה י-ם (פורסם בנבו, 22.6.2008)) אינו מסייע בידה. עיון בפסק דין זה מעלה כי בית המשפט קבע, בין היתר, כי השימוש בשטרי הון בעסקה שנדונה שם הוביל להכרה בעסקה כעסקה מלאכותית (ר' פס' 30-33 ו-37 לפסק דין זה). יתר על כן: התובעת לא הצביעה על כל מקור נורמטיבי או פסיקה התומכים בטענתה לפיה לעיתוי הקצאת המניות לחברה האנגלית הייתה נפקות מיסויית, וטענתה זו נותרה ללא תימוכין כנדרש.
256. לא למותר לציין כי בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי לפרקטיקה מקצועית יש משקל בבחינת רכיב ההתרשלות (ר' לדוג': ע"א 9705/11 ליאורה גלט ברקוביץ' נ' ברוך קרא (פורסם בנבו, 21.10.2014) בפס' 32). במקרה הנוכחי, על מנת שתצלח טענתה בדבר התרשלות הנתבעות – נדרשה התובעת להוכיח כי הנתבעות חרגו מסטנדרט התנהלות סביר הנדרש מבעל מקצוע סביר בנסיבות העניין דנן. אולם, התובעת לא הוכיחה קיומה של פרקטיקה נוהגת בכל הקשור ליתרונות הגלומים לטענתה בחלופה שהוצעה על ידה (שטר הון) לעומת החלופה שנבחרה על ידי החברה האנגלית בפועל (דהיינו - הקצאת הון מניות לחברה האנגלית), ובכלל זה אף לא המציאה לבית המשפט שום חוות דעת מומחה בעניין זה. משכך, כשלה התובעת מלהוכיח כי הנתבעות חרגו מהתנהלות סבירה של בעל מקצוע סביר אשר פעל בהתחשב בנסיבות הענין כנדרש ממנו על מנת ליתן שירות מקצועי ואמין ללקוחתו, קרי - לחברה האנגלית.
257. בבחינת למעלה מן הצורך אציין כי מקובלת עלי טענת הנתבעות לפיה החלופה של שימוש בשטר ההון לא הייתה רלוונטית בנסיבות העניין דנן נוכח הנחייתה המפורשת של החברה האנגלית לנתבעות בדבר רצונה להתנתק מהתובעת והחשש שהביעה שמא השימוש בשטר הון לא יענה על רצון זה (ר' מוצג שה/23). יתר על כן: מקובלת עלי עמדת הנתבעות, הנסמכת על הלכת בית המשפט העליון (ר' לדוג': רע"א 417/05 אברהם נ' קדם (פורסם בנבו, 18.7.2005), לפיה לא בנקל יקבע בית המשפט כי בעל המקצוע הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. במקרה הנוכחי, גם אם הייתי מוצא שהתובעת הוכיחה כי לשימוש בשטר הון היה יתרון מיסויי כלשהו, ואינני סבור כי כך הוכח בתביעה זו ע"י התובעת - הרי שלא מצאתי כי התובעת הוכיחה כי הדרך שנבחרה על ידי הצדדים להזרמת הכספים מהחברה האנגלית לתובעת כנגד הקצאת הון מניות לחברה האנגלית הייתה דרך בלתי סבירה בנסיבות העניין. זאת ועוד: לא מצאתי כי התובעת הוכיחה שהעיתוי שנבחר להקצאת המניות לחברה האנגלית היה אף הוא בלתי סביר בנסיבות העניין.