ג. האם התובעת הוכיחה קיומו של נזק שנגרם לה כתוצאה מהתרשלותן הנטענת של הנתבעות כלפיה? ככל שנגרם נזק כזה – מה היקפו ובכמה הסתכם שיעורו?
267. התובעת טוענת כי אלמלא תכנון המס הרשלני של הנתבעות קיימת סבירות גבוהה כי היה נמנע ממנה חיובה במס בגין העסקה נושא הסכם המכר שכן לגרסתה רשות המיסים לא היתה מוציאה לה שומה לתשלום מס. יתר על כן: התובעת טוענת כי אם היה נעשה שימוש בשטר הון במקום בחלופה של הקצאת מניות ובכל זאת רשות המיסים היתה מוציאה לה שומת חיוב במס – עדיין היו עומדות לרשותה טענות טובות יותר כנגד שומה שכזו.
268. התובעת הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, רו"ח גולנסקי, המתייחסת לנזקיה של התובעת. רו"ח גולנסקי הציג בחוות דעתו שני תחשיבים שונים ביחס לנזק הנטען ע"י התובעת. התחשיב הראשון מציג את אומדן הנזק הכספי, נכון לשנת 2000, כתוצאה מחיוב מס עקב תוספת הכנסה חייבת במסגרת השומה שהוצאה לתובעת בגין שנת המס 2000. לדעת התובעת, תחשיב זה משקף את סכום הטבת המס שעמדה לזכות התובעת ערב מועד מכירתה לחברה הרוכשת, ואת הנזק הכספי שנגרם לתובעת כתוצאה מביטול הטבת מס הזו ע"י פקיד השומה. על פי תחשיב זה, ביטול הטבת המס על ידי פקיד השומה השיתה על התובעת נזק בסך של 4,636,646 ₪ נכון ליום 28.2.2016 בניכוי הטבת מס בשווי 108,000 ₪ שהותרה לתובעת בגין הכרת פקיד שומה בהפסד מועבר לשנת המס 2009 בסך של 400,000 ₪ במסגרת הסדר הפשרה שהושג בינה לבין רשות המיסים (להלן: "התחשיב הראשון").
--- סוף עמוד 79 ---
269. התחשיב השני מציג את אומדן הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהסדר הפשרה שנחתם בין התובעת לבין רשויות המס בשנת 2009. על פי תחשיב זה, חבות המס הנובעת מתוספת הכנסה חייבת לתובעת בגין השומה שהוצאה לתובעת בשנת 2000 עומד על סך של 1,882,383 ₪. לאחר שיערוך של סכום זה ליום מתן פסק הדין בערעורי המס, דהיינו ליום 15.10.2009, העמיד רו"ח גולנסקי את הנזק שנגרם לתובעת על סך 2,182,024 ₪. על פי חוות הדעת של רו"ח גולנסקי, אומדן הנזק הכספי בהתחשב בגילום מס חברות שעמד בשנת 2016 על שיעור של 25% מסתכם בסך של 2,909,365 ₪ (להלן: "התחשיב השני").
270. התובעת טוענת כי מאחר שפעילותה הניבה רווחים - ניתן היה לחשב את הנזק המדויק שנגרם לה כתוצאה מתוספת הכנסה חייבת עפ"י השומה שהוצאה לה בשנת 2000, ולכן פסיקת פיצויים לטובתה בגובה הסכום שחישב רו"ח גולנסקי מגשים במדויק את עיקרון החזרת המצב לקדמותו. יתר על כן: ניתן לראות בסכום זה כפיצויי הסתמכות אשר התובעת זכאית לקבלם מהנתבעות.