283. לשם הוכחת רכיב הנזק בתביעתה נדרשת התובעת להתייחס לנושא תיחום הנזק וכימותו. (ר' ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4), 289, 312 (2003)).
284. כפי שפורט בפרק הדן ברקע העובדתי, ביום 18.6.2009 הגיעו התובעת ומר אנקול להסדר פשרה עם רשות המיסים לפיו הוסכם כי "סך כל המס שישולם על ידי המערערת ש. אנקול לשיווק (1937) בע"מ הוא 2,700,000 ₪ נכון להיום. סכום זה מהווה מס סופי בגין השנים 2000-2007. המשיב יוציא שומות בהתאם... עם תשלום המס יוכרו הפסדים מועברים בסך 400,000 ₪ לשנת 2008. עם תשלום המס לא יהיה למערער שנקול שלמה כל חוב מס בגין השנים 2000-2007. המשיב יוציא שומות בהתאם. הסדר זה יבטל כל קנס לרבות קנס גירעון. היה ולא ישולם המס במועד האמור (בתוספת 10 ימי חסד), תעמודנה השומות כולן כפי שהוציא המשיב קודם לעריכת הסכם זה, לגבייה מיידית..." (מוצג ת/8).
285. התובעת העמידה את סכום התביעה על סך של 3,600,000 ₪ הכולל את מלוא הסך של 2,700,000 ₪ הנזכר בהסדר הפשרה הנ"ל בתוספת גילום המס שתידרש לשלם, לפי טענתה, ככל שסכום זה יפסק לטובתה. יוצא איפוא כי בתביעתה זו מבקשת התובעת לייחס את מלוא סכום המס שהיא נדרשה לשלם לרשות המיסים בהתאם להסדר הפשרה לרשלנות הנטענת על ידה כלפי הנתבעות.
286. איני מוצא כי בדרך זו קיימה התובעת חובת תיחום הנזק המוטלת עליה. אפרט להלן מספר נימוקים לקביעה זו:
287. ראשית, לשונו של הסדר הפשרה שנחתם בין התובעת ומר אנקול לבין רשויות המס, מלמדת על כך שהסדר הפשרה התייחס לשומות המס שהוצאו למר אנקול ולתובעת גם יחד. בהתאם להסדר זה – למר אנקול לא היה חיוב מס בגין השנים 2000 - 2007 בתנאי שהתובעת תשלם לרשות המיסים מלוא הסך של 2,700,000 ₪. העובדה כי מדובר בהסדר פשרה כולל לערעורי המס של התובעת ושל מר אנקול גם יחד, וכריכת הפטור שניתן למר אנקול מתשלום מס בגין השנים 2000 – 2007 בכך שהתובעת תשלם הסך הנ"ל של 2,700,000 ₪ מחלישה טענת התובעת לפיה היא נדרשה לשלם את הסך האמור בהסדר הפשרה ללא כל קשר לשומה שהוצאה למר אנקול באופן אישי ואשר לא נטען לגביה כי היא נובעת מרשלנות נטענת של הנתבעות. יתר על כן: יש בלשון הסדר הפשרה כדי לחזק טענת הנתבעות לפיה לא ניתן
--- סוף עמוד 83 ---
לייחס את מלוא הסכום המס בו חויבה התובעת במסגרת הסדר הפשרה לשומה שהוצאה לתובעת בלבד, וכפועל יוצא מכך - לרשלנותן הנטענת של הנתבעות בלבד. בהקשר זה ראוי לשוב ולציין כי מר אנקול אישר בעדותו כי הסדר הפשרה הסדיר גם את עניינו האישי (עמ' 112, ש' 7-18 לפרו').