295. שלישית, כפי שכבר הובהר, הסדר הפשרה הסדיר במשותף חבות המס של התובעת ושל מר אנקול לשנים 2000 – 2007. במובן זה, מתעורר ספק האם הסכום ששילמה התובעת במסגרת הסדר הפשרה מגלם רק את הנזק הממשי שנגרם לה כתוצאה מרשלנותן הנטענת של הנתבעות או שמא חיוב המס מביא בחשבון גם את תוצאותיה העסקיות של התובעת בשנים 2000 – 2007, לרבות הכנסותיה שאינן רלוונטיות להזרמות הכספים נושא התביעה דנן. משנשאל מר אנקול לגבי עניין זה בחקירתו השיב כדלקמן:
"ש. בעצם הסכום הזה של ה-2.7 [מיליון ₪ -ב.א] הוא בין היתר נגזרת של הרווחים שהיו לך באותן שנים.
--- סוף עמוד 85 ---
ת. כנראה.
ש. לך זה לחברה אני מתכוון. כן.
ת. כנראה... אם לא היו רווחים הייתי צריך לשלם יותר.
ש. יפה. ואם היו הכנסות גבוהות יותר לחברה באותן שנים, הסכום הזה היה הרי גדל, נכון? ת. אני חושב שכן.
(עמ' 346, ש' 24-33 לפרו') (ההדגשות אינן במקור – ב.א.)
296. יוצא איפוא, כי גם מר אנקול עצמו אישר את טענת הנתבעות לפיה הסכום שנקבע בהסדר הפשרה הביא בחשבון את רווחי התובעת עד למועד החתימה על הסדר הפשרה, ועל כן אין מדובר בנזק נטען הנובע באופן בלעדי מרשלנותן הנטענת של הנתבעות.
297. רביעית, אני סבור כי נפלו פגמים מהותיים בחוות דעתו של רו"ח גולנסקי שהוגשה מטעם התובעת באופן המאיין האפשרות להסתמך עליה. באשר לתחשיב הראשון: מעיון בו ניתן ללמוד כי רו"ח גולנסקי חישב את הנזק שנגרם לתובעת באופן תיאורטי, תוך התעלמות מהסדר הפשרה ומהסכום הכולל שהתובעת שילמה במסגרת הסדר הפשרה. כך למשל, חישב רו"ח גולנסקי את הטבת המס שהפסידה לכאורה התובעת בשנת 2000 ושיערך אותה עד ליום 28.2.2016 לפי שיעורי ריבית הנגבים ע"י רשות המיסים בגין חובות מס. עם זאת, כאמור, תחשיב זה מתעלם מהתשלום בפועל אותו שילמה התובעת במסגרת הסדר הפשרה. יתר על כן: בבסיס תחשיב זה עומדת ההנחה כי התובעת לא הייתה משלמת את המס בו הייתה מחויבת עד לשנת 2016, ועל כן היה מתווספת לחוב ריבית פיגורים בשיעורים הנגבים ע"י רשות המיסים. אלא שמדובר בהנחה שאיננה מבוססת, שגם לא הוכחה. רו"ח גולנסקי אישר בחקירתו כי התחשיב הראשון הוא תיאורטי ולא משקף את הנזק שנגרם לתובעת בפועל (עמ' 391-393, 399 לפרו'). אשר על כן, לא ניתן להשתית כל ממצא בהתבסס על התחשיב הראשון שהוצג בחוות הדעת של רו"ח גולנסקי.
298. באשר לתחשיב השני: אף בתחשיב זה נפלו לדעתי פגמים המונעים האפשרות לבסס עליו ממצאים. בתחשיב השני חישב רו"ח גולנסקי את ההכנסה החייבת של התובעת בשנת 2007, העמידה על סך 8,185,723 ₪, והפחית מסכום זה את ההכנסה החייבת השוטפת של התובעת בשנת 2007 אותה העמיד על סך 1,694,746 ₪. רו"ח גולנסקי אישר בחקירתו כי הסכום שניכה בגין ההכנסה השוטפת של התובעת בשנת 2007 הינה נתון חיוני בחוות דעתו (עמ' 410, ש' 6-13 לפרו'). רו"ח גולנסקי הסביר כיצד חישב סך זה של 1,694,746 ₪ והשיב כי יכול היה ללמוד על סכום זה מהשומה העצמית של התובעת לשנת 2007 (עמ' 409 לפרו'). עם זאת, אין חולק על כך שמסמך זה לא גולה לנתבעות על ידי התובעת ולא צורף לחוות דעתו של רו"ח גולנסקי. ודוק: ברי כי ככל שההכנסה השוטפת של התובעת לשנת 2007 הייתה גבוהה יותר, כך חלקו של הנזק הנטען ע"י התובעת כנגד הנתבעות בסכום המס הכולל שהתובעת נדרשה לשלמו היה קטן יותר. במובן זה, הימנעותו של המומחה מטעם התובעת לצרף לחוות דעתו מסמך חיוני עליו הוא מתבסס בחוות דעתו פגעה ביכולתן של הנתבעות, לרבות של המומחים מטעמן, להתמודד עם האמור בחוות דעתו. יתר על כן: הדבר פוגע במהימנות חוות הדעת של רו"ח גולנסקי וביכולת של בית המשפט לבסס עליה ממצא ממשי. לא למותר לציין בהקשר