--- סוף עמוד 86 ---
זה כי מר אנקול מסר במסגרת ההליך דנן תצהיר גילוי מסמכים ספציפי שבגדרו ציין: "באשר לשומות עצמיות (סעיף 1 לטבלה) – אין בידי התובעת שומות עצמיות של התובעת ושל מר אנקול לשנים 2000 – 2007. על המוצהר על ידי התובעת ועל ידי מר שלמה אנקול ניתן ללמוד מתוך הצווים המצורפים לתצהירי זה" (נספח 1 לבקשת ש. הורוביץ מיום 27.1.2016). העובדה שרו"ח גולנסקי הסתמך בחוות דעתו על מסמך אשר מר אנקול אישר בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו כי אינו מצוי בידי התובעת – ראוי שתיזקף לחובתה של התובעת.
299. אוסיף ואציין כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת נוספת בשאלת גילום המס בגין קבלת הפיצוי הנתבע ע"י התובעת מהנתבעות. כזכור, רו"ח גולנסקי הוסיף לאומדן הנזק בתחשיב השני שנערך בחוות דעתו גילום מס חברות בשיעור של 25% (ר' ס' 8 לחוות דעת רו"ח גולנסקי). מנגד, המומחים מטעם הנתבעות טענו כי הוספת המס מוטלת בספק, מאחר שקיים ספק אם רשויות המס היו טוענות כי פיצוי בגין תשלום מס חייב במס כשלעצמו (ס' 5.2 לחוות הדעת של עו"ד גילבאי; סעיף 53.6 לחוות הדעת של רו"ח רובין; ס' 68 בסיכומי ש. הורוביץ והאסמכתא המוזכרת שם). מאחר שמצאתי לדחות את ליבת האמור בחוות הדעת של רו"ח גולנסקי שלא מצאתיה מבוססת כנדרש וראויה לאימוץ תוכנה ע"י בית המשפט, החלטתי להותיר בצריך עיון את השאלה העקרונית האם יש לסווג בנסיבות אלו פיצוי בגין חיוב במס בגין תוספת הכנסה כהכנסה חייבת במס אם לאו. במקרה הנוכחי, כבר קבעתי כי הנתבעות לא חבו חובת זהירות כלפי התובעת, ולא התרשלו כלפיה. בנוסף לכך, לא מצאתי כי התובעת הוכיחה את נזקה הנטען, ועל כן ממילא שלא קמה חובת פיצוי בגין החיוב במס.
300. כפועל יוצא מכל האמור לעיל אני דוחה בזאת את האמור בחוות דעתו של רו"ח גולנסקי, על כל רכיביה.
301. בבחינת למעלה מן הצורך אציין כי יש ממש בטענת הנתבעות לפיה אין התובעת יכולה לתבוע נזק בגין אובדן הפסדים צבורים.
ראשית, מר אנקול אישר כי בעת החתימה על הסכם המכר הוא לא ייחס כל חשיבות לסכום ההפסדים הצבורים של התובעת. מר אנקול נשאל שאלת הבהרה על ידי בית המשפט האם התמורה ששילמה החברה הרוכשת בהסכם המכר הייתה משתנה אם שיעור ההפסדים של התובעת היה עומד על כ-4.5 מיליון ₪ ולא עומד על כ-10 מיליון ₪. מר אנקול השיב על כך בשלילה (עמ' 149-150 לפרו'). בנוסף לכך, מר אנקול אף אישר כי לא שילם דבר בגין ההפסדים הצבורים של התובעת במסגרת הסכם המכר (עמ' 149, ש' 24-28 לפרו'). יוצא איפוא כי הצדדים להסכם המכר, לרבות מר אנקול, לא ייחסו חשיבות רבה בזמן אמת לנושא ההפסדים הצבורים של התובעת. אשר על כן, אין לקבל כיום טענתה של התובעת לגבי נזק שנגרם לה, כביכול, בין אובדן הפסדים צבורים אלו.