306. שלישית, מאחר שמצאתי כי מר אנקול נועץ ברו"ח ענווה בענייני מס ובתכנון מס בכל הקשור בהסכם המכר וכי בנוסף לכך הוא גם יוצג על ידי עו"ד בן חיים - הרי שממילא נותק הקשר סיבתי בין התרשלותן הנטענת של הנתבעות לבין הנזק הנטען על ידי התובעת במיוחד כאשר מר אנקול שימש כמנכ"ל שלה בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה זו.
307. לסיכומו של חלק זה, מצאתי כי התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כתוצאה מרשלנותן הנטענת של הנתבעות, וכל טענותיה בהקשר זה – נדחות בזאת. בנוסף, לא מצאתי גם כי התובעת הוכיחה קיומו של קשר סיבתי בין רשלנותן הנטענת של הנתבעות לבין הנזק הנטען על ידה, וכל טענותיה בהקשר זה – דינן להידחות.
--- סוף עמוד 88 ---
ד. טענות הסף: האם יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, שיהוי או העדר יריבות?
308. כפי שכבר הובהר בסעיף 3 של פסק דין זה - בפסק הדין הראשון שניתן ביום 29.12.2010 נדחתה על הסף התביעה דנן מחמת התיישנות. בתמצית אציין כי במסגרת פסק הדין הראשון נקבע, בין היתר, כי מאחר שלגירסת שני הצדדים הנזק נושא רשלנותן הנטענת של הנתבעות התרחש בשנת 2000, הרי שחלפו 7 שנים מאז קרות הנזק ועד למועד להגשת התביעה. לפיכך, נקבע בפסק הדין הראשון כי הנתבעות עמדו בנטל הראשוני להוכיח כי התביעה דנן התיישנה. המשך הדיון בפסק הדין הראשון עסק בחריגים לכלל ההתיישנות, לרבות בחריג המפורט בסעיף 89(2) בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין"), ונקבע בו כי הנטל להוכחת קיומו של החריג לכלל ההתיישנות מוטל דווקא על התובעת. כן נקבע בפסק הדין הראשון כי התובעת לא עמדה בנטל זה, בין היתר, מכיוון שנמנעה מלגלות מהו המועד המדויק בו נתגלה לה הנזק, או מהו המועד בו נודע לה מאת רשויות המס על תוצאותיה של ביקורת המס שנעשתה לה.
309. ערעור על פסק הדין הראשון התברר בבית המשפט העליון בתיק ע.א. 945/11 (להלן: "הערעור"). דעת המיעוט, מפי כב' הש' נ' סולברג, סברה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את המועד המדויק שבו נתגלה לה לראשונה הנזק הנטען. עוד נקבע כי "יש לזקוף לחובתה של המערערת את התנהלותה הפסולה בהסתירה מבית המשפט את מלוא העובדות הנדרשות לשם עריכת בירור עובדתי של המועד האמיתי שבו נודע לה לראשונה על הנזק הנטען" (ס' 56 לפסק דינו של כב' הש' סולברג). בהתייחס לדעת הרוב, ציין השופט סולברג כי: "בין אם נראה את מועד חתימת ההסכם כיום בו ארע הנזק, בין אם היה זה המועד שבו נודע למערערת לראשונה על חיובה הצפוי במס, ברי כי בנסיבות האמורות חלפו גם חלפו שבע שנים מעת ארוע הנזק. לפיכך עובר הנטל למערערת להוכיח את קיומו של אחד מהחריגים לכלל ההתיישנות, והיא לא נשאה בו" (שם, בס' 60).