פסקי דין

הפ (חי') 54009-08-17 דאוד ג'מאל נ' מרואן פיליפ ג'מאל - חלק 3

11 אוקטובר 2019
הדפסה

מן האמור לעיל עולה, כי אף לדברי עו"ד אבו זלף האמור בתצהירים סוכם, כי התובע ידע תוכן תצהירו של הנתבע, וכי בשלב ראשון אמור היה הנתבע לקבל את הזכויות בחלקה 17 אגב התחייבות להרוס את המדרגות כאשר יחל לבנות. יחד עם זאת, היה ברור לצדדים כי לאחר מתן המתנה ימשיכו הצדדים לנהל מו"מ וכי סוגיית המועד להריסת המדרגות נותרה פתוחה למו"מ. בכל הכבוד, נראה, כי עדות זו אינה מובילה למסקנה כי הצדדים קבעו כי הריסת המדרגות מהווה תנאי למתנה. אדרבא, עדותו זו של עו"ד אבו זלף מוכיחה כי מדובר במתנה גמורה ונותרו נקודות שיש להסכים לגביהן לאחר מתן המתנה. אמנם, הוסכם כי ימשיכו הצדדים לנהל מו"מ לאחר מתן המתנה אולם מכך אין להסיק, כי הריסת המדרגות במועד השונה מזה שנקבע בתצהיר קבלת המתנה הוא תנאי למתנה. מו"מ שנותר לנהל עלול היה להוביל להסכמות נוספות אולם אין כל ערובה כי הצדדים יגיעו להסכמות מעבר לאלה שהגיעו אליהן במסגרת תצהירי המתנה.

38. שלישית, חרף האיבה בין הצדדים וחרף החשדנות ביניהם, לא מצא עו"ד אבו זלף לקבוע בתצהירים מועד להריסת המדרגות או לציין כי נושא הריסת המדרגות הוא תנאי "בלעדיו אין מתנה". הגם שבתצהיר קבלת המתנה נקבע מועד להריסת המדרגות, לא מצא התובע או עו"ד אבו זלף מקום להתנות את המתנה בחתימה על הסכם שיתוף או בכל תנאי אחר. משכך אף נימוק זה מטיל ספק בטענה, כי הצדדים הגיעו להסכמה כי המתנה מותנית בהריסת המדרגות במועד אחר מזה שנקבע בתצהיר הנתבע ואשר היה ידוע לתובע, כפי שהעיד עו"ד אבו זלף בעדותו שצוטטה לעיל.

39. רביעית, מועד עריכת הטיוטא להסכם השיתוף. על-פי כותרת הטיוטא, היא נערכה בחודש 5/2015 (כאשר תצהירי המתנה נחתמו, כזכור, בחודש 2/2014). עובדה זו מוכיחה כי לאחר חתימת המתנה, לא דאגו הצדדים להמשיך לנהל משא ומתן. הזמן חלף, והוכנה טיוטא רק בחודש 5/2015. הדבר אף הוא מקים ספק בטענת התובע, כי המתנה ניתנה בתנאי שהמדרגות תהרסנה במקביל למסירת החזקה בבית בחלקה 17 או תוך תקופה קצרה או תוך תקופה שונה מזו שנקבעה בתצהיר קבלת המתנה. .

40. לאור האמור לעיל מצאתי, כי התובע לא הרים הנטל להוכיח כי המתנה ניתנה בתנאי שהמדרגות תהרסנה באופן מיידי או תוך תקופה קצובה.

מסקנה:

41. מצאתי כי מדובר במתנה ולא בהתחייבות לתת מתנה ועל כן אין התובע יכול לחזור בו מן המתנה.

42. בנוסף, מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי המתנה היתה על תנאי וכי משלא קויים התנאי, הרי יכול הוא לבטל את המתנה.

43. התביעה נדחית אפוא.

44. בנסיבות הענין, לאור גילו של התובע ולאחר יחסי המשפחה בין הצדדים מצאתי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב תשרי תש"פ, 11 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.

נאסר ג'השאן

עמוד הקודם123