פסק דין
1. לפניי תובענה שהוגשה תחילה על דרך המרצת פתיחה, בגדרה עותר התובע להכריז על בטלותו המלאה של ייפוי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר מיום 25.02.2014, אשר נחתם על-ידי המבקש לטובת המשיב, לפיו נתן התובע לנתבע במתנה זכויותיו בנכס הידוע כ- 40/76 חלקים מחלקה 17 בגוש 10305 בשפרעם (להלן: "הנכס" או "הבית").
2. ביום 23.11.2017, לאור הסכמת הצדדים הוריתי על העברת הבקשה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, לדיון בפסים של תביעה רגילה.
3. התובע יליד 1932, הוא דודו- אחי אביו של הנתבע. בתקופה הרלוונטית למתן המתנה התגוררו הצדדים בשכנות בעיר שפרעם. התובע התגורר בבית המצוי בחלקה 15 בגוש 10305 ואילו הנתבע יחד עם אחיו, התגוררו בחלקה 16 באותו גוש. הבית מושא המתנה שבמחלוקת (ואשר פרטיו מופיעים ביפוי הכח שמבוקש ביטולו) נמצא בחלקה 17.
4. בין הצדדים התגלע סכסוך עתיק יומין, ששורשיו במחלוקת על קו הגבול בשטח בין חלקה 16 אשר בנוי עליה ביתו של הנתבע, לבין חלקה 15 אשר בנוי עליה ביתו של התובע, כאשר התברר לתובע, כך לטענתו, כי הנתבע פלש לחלקתו כאשר הרחיב את המדרגות הקיימות בחלקה. סכסוך זה נמשך במשך מספר שנים.
5. הסכסוך בין הצדדים אף הגיע לערכאות. אחד מן הסכסוכים שנידונו בבתי המשפט הוא הליך שנידון בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת ת"ע 12821-01-11 ות"ע 7673-02-12 גמאל (המנוח) ואח' נ' האפוטרופוס הכללי חיפה ואח', שבגדרו נדונו התנגדויות יורשיה של המנוחה מרים ג'מאל ז"ל (להלן: "המנוחה מרים" – שהיא אחותו של התובע ודודתו של הנתבע) לבקשה שהגיש התובע לקיום צוואה שהותירה אחותו המנוחה. במסגרת אותו הליך, טענו הנתבע ויתר יורשיה על-פי דין של המנוחה מרים, כי מאחר והמנוחה הותירה צוואות סותרות, הצוואה המאוחרת ביטלה את הצוואה הקודמת ולפיכך יש לתת צו קיום צוואה לגבי הצוואה המאוחרת בלבד. מנגד, טען התובע כי אין סתירה בין הוראות הצוואות ושתיהן תקפות.
6. כאמור, בשלב מסויים, בתיווך מתווכים שביקשו להשכין שלום בין הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמות שלגבי תוכנן פעורה מחלוקת תהומית ביניהם. כל אחד מן הצדדים טוען להסכמות אחרות לגבי אותה מתנה (או התחייבות לתת מתנה, לפי התובע) מושא התביעה. התובע מבקש לבטל ההתחייבות להענקת זכויותיו בבית בחלקה 17 שקיבל מאחותו מרים עוד בחייה, ולחילופין לבטל את ההענקה, זאת מאחר והנתבע, בין היתר, לא עמד בתנאים למתן המתנה; מאידך, טוען הנתבע, כי הבית הוענק לו, וכי הוא לא הפר כל הסכמה בין הצדדים, ומשכך יש לדחות תביעתו של התובע.
7. אביא להלן בתמצית את טיעוני הצדדים ועיקרי המחלוקת:
טיעוני התובע:
8. התובע עותר להורות על ביטול ייפוי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר מיום 25.02.2014 (צורף כנספח ת/1 לכתב התביעה) אשר נחתם על ידו לטובת הנתבע בין היתר, בשל הפרת ההסכם מצד הנתבע ולנוכח התנהגותו המחפירה. למעשה, טענת התובע היא לבטל הענקת הבית בחלקה 17 לנתבע.
9. בתביעתו ובתצהיר עדות ראשית מטעמו טוען התובע, כי מזה מספר שנים קיים סכסוך גבולות בין הצדדים הנובע מבניית מדרגות בחלקת הנתבע (בחלקה 16) אגב פלישה לחלקת התובע בחלקה 15. המחלוקת החריפה, כאשר נודע לנתבע כי הבית בחלקה 17 שהזכויות בו היו בבעלות המנוחה מרים, עבר לבעלות התובע (בכתב התביעה נטען כי הבית היה אמור לעבור לבעלות התובע מכח צוואת אחותו מרים). משכך, ולאחר התערבות מתווך- חברו של הנתבע, מר נסים שחאדה, הוסכם על המתווה הבא, שאמור להשכין שלום בין קרובי המשפחה ולהביא לסיום המחלוקת ארכות השנים בין הצדדים: על-פי מתווה זה יקבל הנתבע את הזכויות בבית בחלקה 17 במתנה ללא תמורה ובלבד שיקיים שלושה תנאים מצטברים ואלה הם (ראו סעיף 18 לבקשה על דרך המרצת פתיחה וסעיף 12 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע):
א. תיקון קו הגבול בין שתי החלקות בהתאם לחוות הדעת מטעם המודד המוסמך – מר אסעד ג'יריס.
ב. מעבר חופשי בין החלקות בגבול המזרחי מערבי בהתאם לזכות המעבר.
ג. הריסת המדרגות אשר נבנו בחלקתו של התובע, כאשר אין כל התנגדות עתידית לבניה בחלקה של הנתבע, ככל ואינה חורגת לחלקת התובע, וזאת בהתאם להיתר בניה.
10. לטענת התובע נוסח תצהיר על-ידי עו"ד אליאס אבו זלף, אשר הוצג לתובע. על-פי התובע, הסתבר לו כי בפועל, מתווה זה תוקן ללא ידיעתו והוא כעס על כך, אלא שעו"ד אבו זלף הרגיע אותו והודיע לו כי "עם ההסכם הסופי כל אחד יקבל את מבוקשו" (ראו האמור בסעיף 13 (ד) לתצהיר התובע). עוד טוען התובע, כי במקביל חתם הנתבע על תצהיר לפיו הוא מאשר את קבלת הבית ללא תמורה, נותן זכות מעבר והתחייב לפעול להריסת המדרגות המסומנות באות C בתשריט, וזאת "בזמן ובמקביל לביצוע כל עבודות בנייה מעל לדירת המגורים שקיבלתי מהדוד שלי" (נספח ד' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע). נטען, כי תצהיר קבלת המתנה עליו חתם הנתבע לא הוקרא לתובע, הוא לא ידע עליו ולא הסכים לו, כאשר הוסבר לו כי המדרגות תהרסנה באופן מיידי ולכל היותר תוך 30 ימים (סעיף 21 לבקשה על דרך המרצת הפתיחה וסעיף 15 לתצהיר התובע).
11. על-פי התובע הוא מילא את חלקו בהסכם והוא המתין למילוי חלקו של הנתבע על-ידי חתימתו על הסכם שיתוף שיכלול הריסת המדרגות תוך תקופה קצובה שהיה "תנאי מהותי במתווה". נטען כי הוכן על-ידי עו"ד אבו זלף הסכם שיתוף בין הצדדים (מוצג ת/3) אשר כלל תנאי לפיו המדרגות תהרסנה תוך 60 ימים ממעוד החתימה על ההסכם (סעיף 6 לטיוטה), אלא שהנתבע התחמק מלחתום עליו, כאשר הבין כי הוא קיבל את מבוקשו, ובכך הוא לא פעל בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ושעל פיהן חתם התובע על תצהיר המתנה. על כן, ביום 23.09.2015 נשלח מכתב מטעם עו"ד אליאס אבו זלף לידי הנתבע המודיע על ביטול הסכם המתנה (ת/2)). התובע מוסיף וטוען כי הוסכם כי המסמכים עליהם חתם יישמרו בידי עו"ד אליאס אבו זלף, עד אשר יחתום הנתבע על המתווה המוסכם.
12. לטענת התובע בכתב התביעה ובתצהיר העדות ראשית מטעמו, מאחר ומדובר בעסקת מתנה במקרקעין, ומאחר והנתבע טרם רשם את הבית נשוא הדיון על שמו, הרי העסקה טרם הסתיימה ברישום ומדובר בהתחייבות לתת מתנה, זאת לאור הוראות סעיף 7 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). על כן, מאחר ומדובר בהתחייבות לתת מתנה, הרי רשאי התובע לחזור בו מן ההתחייבות לפי הוראות סעיף 5 לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המתנה"), זאת לאור התנהגותו המחפירה של הנתבע כלפי התובע, שתוארה בכתב התביעה ובתצהיר העדות ראשית מטעם התובע.
13. יתרה מהאמור, טען התובע כי הנתבע פעל לאורך כל הדרך בחוסר תום לב מובהק, בפרט לפני ובמהלך גיבוש ההסכם, בניגוד לאמור בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1976 (להלן: "חוק החוזים"), ותוך הטעיית התובע ועל כן יש להורות על ביטול ייפוי הכוח מכוח הוראות חוק החוזים.
14. עוד נטען כי הנתבע אינו ממלא חלקו בהסכם המתנה שנכרת בין הצדדים אשר כלל העברת הבית בחלקה 17 למשיב במתנה ועמידה בהוראות המתווה עליו עמדנו לעיל, ומשכך, כך פי התובע, הוא חתם על תצהיר המתנה בכפוף לחתימת הנתבע על הסכם, לפיו מתחייב הוא להסיר את המדרגות ומשלא עשה כן, הרי יש לבטל את המתנה (ראו סעיף 51 לבקשה על דרך המרצת פתיחה).
טיעוני הנתבע:
15. הנתבע מנגד מבקש לדחות התביעה. לטענתו, התובע גילה בתביעתו טפח והסתיר טפחיים, במטרה להביא לביטול עסקת המתנה, שלשם ביצועה ניתן ייפוי הכוח ולקבל בחזרה את הזכויות שהעביר לנתבע במסגרת הסכם כולל שהתובע בחר להתעלם ממנו ואף בחר להעלימו מעיני בית המשפט מתוך כוונה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבע.
16. לטענת הנתבע, ההסדר הכולל בין הצדדים לפתרון הסכסוך ארוך השנים בין הצדדים היה שונה מזה שהציג התובע. הנתבע טוען, בין הצדדים התנהל הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה לענין ירושת המנוחה מרים כאשר הנתבע, יחד עם יורשים אחרים של המנוחה, התנגדו לקיום הצוואה לה טען התובע. נטען כי בתיווך מקורבים לצדדים וביניהם מר נסים שחאדה, הושגה ההסכמה שאלה פרטיה: היורשים ובכללם הנתבע יחזרו בהם מהתנגדותם לקיום צוואת המנוחה מרים, ובמקביל יעביר התובע אל הנתבע את זכויותיו שקיבל מן המנוחה מרים בחלקה 17. לפיכך, ובהתאם להסכמות בין הצדדים, ביום 26.02.2014, הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה "הודעה לבית המשפט על הסכם פשרה" ובה מושכים המתנגדים את התנגדותם לקיום צוואת המנוחה מרים, בהתאם לאמור פסק דין ניתן ביום 27.2.2014 (הספחים ב' וב1 לכתב הגנה ותצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע) ובמקביל, ביום 25.02.2014 חתם התובע על תצהיר מתנה ועל ייפוי הכח הבלתי חוזר, ובאותו היום חתם הנתבע על תצהיר קבלת המתנה (נספחים ג-ה לכתב ההגנה מטעם הנתבע). לפי הנתבע, על-פי ההסכם בין הצדדים, הוא הסכים יחד עם יתר המתנגדים בתיקי העיזבונות לחתום על ויתור על התנגדותם לאחר שהתובע נתן הסכמתו לחתום על ייפוי הכוח ותצהיר המתנה, ולא כפי שטען התובע, ולא בכדי התצהיר נחתם יום לפני שהוגש הסכם הפשרה לבית המשפט לענייני משפחה.
17. בהתאם לאמור, טען הנתבע כי המתווה שהוסכם עליו לסילוק טענות הצדדים הוא משיכת ההתנגדות לקיום צוואת המנוחה מרים, העברת הזכויות בחלקה 17 על הבית המוקם עליה במתנה, כאשר תצהירי המתנה קובעים שני תנאים בלבד: מתן זכות מעבר לתובע ברוחב שני מטרים, המהווה גישה למחסנים שלו במגרש הסמוך; התחייבות להרוס את המדרגות המסומנות באות C בתשריט בזמן ובמקביל לביצוע עבודות בניה מעל הבית נשוא ההסכם.
לטענת הנתבע הוא קיים את חלקו על-פי המתווה הנ"ל, ואין בפי התובע כל טענה להפרת תנאים אלה. עוד טען הנתבע, כי בניגוד לטענת התובע, הוא דיווח על עסקת המתנה לרשויות המס, שולמו מיסי העברה, אם כי רישום הזכויות בנכס נשוא המתנה לא בוצע מאחר ומדובר בנכס שהיה בהליכי הסדר.
18. הנתבע עוד הכחיש את טענות התובע שתצהיר המתנה לא הוקרא לו, וכי חתם עליו ללא ידיעתו. נטען כי הצדדים חתמו על תצהירי המתנה לאחר שעו"ד אבו זלף הקריא לכל אחד מהם את תוכן התצהיר שחתם עליו ואשר ביטא את המוסכם בין הצדדים. עוד נטען כי לקראת החתימה על תצהיר המתנה הופעל עליו לחץ להרוס את המדרגות אך הוא סירב והצדדים הגיעו לנוסח תצהירי המתנה שנחתמו. באשר להסכם השיתוף הנטען, שנערך אחרי חתימת הצדדים על תצהירי המתנה, טען הנתבע כי תקופה ארוכה לאחר חתימת תצהירי המתנה, ביקש התובע להכניס שינויים להסכם ועל כן אותה טיוטא של הסכם השיתוף כללה תנאים שונים מאלה שהוסכם עליהם ולכן לא נחתמה בידי הנתבע. הנתבע עוד הכחיש את הטענה לפיה, עו"ד אבו זלף שלח לו את המכתב בדבר ביטול העסקה וייפוי הכוח (ת/2). נטען כי לא הוצג כל אישור המעיד כי המכתב הנ"ל נשלח.
19. לטענת הנתבע הענקת המתנה הושלמה, ולפיכך אין התובע יכול לחזור ממנה וזאת בהתאם להוראות סעיפים 2 ו-6 לחוק המתנה. מדובר בעסקה גמורה ולא בהתחייבות לתת מתנה, שכן מדובר בהעברת זכויות במקרקעין הנמצאים בהליכי הסדר (זכויות אובלגטוריות), על כן המתנה הוענקה בעצם החתימה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר ועל תצהירי המתנה. לטענת הנתבע הענקת המתנה הושלמה עם מסירת תצהירי המתנה וייפוי הכוח הבלתי חוזר לידי הנתבע, ולפיכך היות ואין מדובר בהתחייבות לתת מתנה אם כי במתנה גמורה, לתובע אין זכות לחזור ממנה. לחלופין, למקרה ומדובר בהתייבות למתן מתנה, הרי התובע אינו יכול לחזור בו מהמתנה מאחר והנתבע שינה את מצבו על-פי ההתחייבות (לפי סעיף 5(ב) לחוק המתנה) בכך שוויתר הוא, אחיו ויתר היורשים על התנגדותם לבקשה לקיום הצוואה, דיווח על העסקה ושילם את המיסים המתבקשים. מעבר לאמור, נטען כי לא הייתה מצידו של הנתבע כל התנהגות מחפירה כלפי התובע או בני משפחתו ולא חלה הרעה במצבו הכלכלי של התובע ועל כן לא מתקיים התנאי שנקבע בסעיף 5(ג) לחוק המתנה.
הראיות:
20. מטעם התובע העידו התובע עצמו, בנו ריאד ג'מאל שבתצהיר עדות ראשית מטעמו העיד על המו"מ שהתנהל בין הצדדים באמצעות חברו הקרוב של הנתבע נסים שחאדה ועל פגישות רבות שהיה שותף להן בנוכחות אביו ועו"ד אבו זלף. העד העיד על הודעת מר נסים שחאדה כי הנתבע מסכים למתווה לו טוען התובע, אשר כולל הריסת המדרגות, וכי אביהם מעולם לא הסכים למתווה לפיו הזכויות בבית בחלקה 17 תעבורנה לידי הנתבע ללא הריסת המדרגות וללא סיום המחלוקות שנמשכו בין הצדדים שנים רבות; בנוסף העיד עו"ד אבו זלף אשר העיד בתצהיר עדות ראשית מטעמו, כי הזכויות בחלקה 17 הועברו לידי התובע מאחותו המנוחה מרים במתנה לפני פטירתה. נטען, כי מר נסים שחאדה פנה לעו"ד אבו זלף וניסה לתווך בין הצדדים, זאת לפני ישיבת בית משפט שהיתה קבועה בבית המשפט לענייני משפחה. נטען כי התובע התנה המו"מ במחיקת ההתנגדות למתן צו קיום צוואה, ואכן ביום 27.2.2014 משכו המתנגדים ובכללם הנתבע את ההתנגדות על-פי הסכם פשרה בין הצדדים. עו"ד אבו זלף הצהיר, כי סוכם על מתווה לפיו יחתום התובע על יפוי כח בלתי חוזר להעברת הדירה בכפוף לכך שהמו"מ יימשך בעתיד "כדי להגיע להסדר כולל" אשר יכלול הסדרת זכות הגישה והריסת המדרגות וכי לאחר מכן הוכנה טיוטא המסדירה את המחלוקת בין הצדדים אלא שהנתבע לא הסכים לחתום.
21. מטעם הנתבע הוגשו 3 תצהירים: תצהיר מטעם הנתבע ושני תצהירים מטעם ברכאת כמאל וברכאת לויס – שניים מיורשיה של המנוחה מרים ג'מאל ואשר הגישו התנגדות בשמם בהליך שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם בבית המשפט. כמו כן, זומן העד מר נסים שחאדה, אשר תיווך בין הצדדים והעיד בפניי בישיבת יום 28.01.2019.
22. בהסכמת הצדדים הוגשו המוצגים שלהלן: תשריט חלוקת החלקה נשוא הדיון סומן ת/1; הודעה על ביטול המתנה מיום 23.09.2015 סומנה ת/2, בכפוף להסתייגות ב"כ הנתבע שהמכתב לא נשלח בדואר רשום ולא התקבל בידי הנתבע; טיוטת הסכם שיתוף סומנה ת/3; טיוטת תצהיר דאוד ג'מאל בעניין העברת הדירה סומנה ת/4; פרוטוקול דיון מיום 17.02.2014 בבית המשפט לענייני משפחה סומן ת/5; בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת שהוגשה על-ידי הנתבע סומנה ת/6.