25. אלא שבענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע קיבל את הזכויות בחלקה 17 מאחותו מרים ז"ל במתנה כפי שעולה מסעיף 4 לתצהירו של עו"ד אבו זלף, אשר העיד כי הוא ערך את תצהיר המתנה והוא טיפל בו. אין מחלוקת כי ביום חתימת התובע על תצהיר המתנה לנתבע, הזכויות בחלקה 17 טרם נרשמו על שמו מאחר והקרקע עברה הליך הסדר וזהות הבעלים טרם הוסדרה (ראו נספח ו' לתצהיר הנתבע- נסח מלשכת רישום המקרקעין מיום 08.06.2017 ממנו עולה, כי החלקה הוסדרה ללא רישום קודם וזהות הבעלים "לא הוסדר". משמע, בידי התובע היתה הזכות להירשום כבעלים בחלקה על-פי תצהיר מתנה, וזכויות אלה- המהוות זכויות על-פי אותו הסכם מתנה בינו לבין אחותו הן אלה שהועברו לידי הנתבע. מרים ז"ל לא היתה בעלים רשום כי אם בעלת זכויות להרישם כבעלים, וזכויות אלה הועברו לאחיה התובע, והתובע הקנה אותן זכויות שקיבל ממרים לאחיינו הנתבע.
26. המנוחה לא נרשמה כבעלים במקרקעין, כי אם היתה בעלת זכות אובליגטורית להירשם במקרקעין. אף התובע לא נרשם כבעלים בלשכת רישום המקרקעין, כי אם בעל זכות אובליגטורית (על-פי הסכם מתנה) להירשם כבעל הזכויות בחלקה 17. משמע, מדובר בעסקת מתנה בזכויות הניתנת להשלמה אף ללא רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ולכאורה ניתן לבחון אם התובע העביר לנתבע את זכותו האובליגטורית הנ"ל במתנה מוגמרת והשלים את הליך הענקת המתנה בחתימתו על ייפוי הכוח נשוא הדיון לפי הוראות סעיף 6 לחוק המתנה (ראו: עניין רתם, 260; רע"א 4890/15 אלוש נ' עיריית טבריה, [פורסם בנבו] פסקה 6 (31.12.2015); ע"א 879/14 נחשון נ' נחשון, [פורסם בנבו] פסקה 16 (05.05.2016) (להלן : "עניין נחשון"); ע"א 6439/99 "טפחות" בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' פרח, פ"ד נח(2) 106, 117 (2003); ע"א 641/82 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד מ(2) 253 (1986)).
27. אבחן אפוא את מהות הסכם המתנה עסקינן, האם מדובר בעסקת מתנה מוגמרת בזכויות או שמא בהתחייבות לתת מתנה כאשר הדבר ייעשה על-פי אומד דעת הצדדים. נראה, כי במקרה דנן יש להסיק אם מדובר בהתחייבות לתת מתנה או במתנה גמורה מן המסמכים שהובאו בפניי. עיון בתצהיר עליו חתם התובע, שאינו שנוי במחלוקת מעלה, כי בהתאם ללשון תצהיר המתנה הוא העביר "במתנה וללא תמורה את זכויותיי ב- 40/67 מהמקרקעין הנ"ל ובדירה בת 1 חדרים בשטח של 40 מ"ר" ובסעיף 4 לתצהיר צוין, כי "בן אחי.... יהיה רשאי לרשום הערת אזהרה בגין המתנה הנ"ל..". עוד הצהיר התובע בתצהיר המתנה כי "אין באמור בעברת זכויותיי עפ"י תצהיר זה כדי לפגוע בזכותי למעבר...". הנה כי כן, מן התצהיר עולה כי מדובר בהעברה מוגמרת ולא בהתחייבות לתת מתנה בעתיד. ועוד, התובע חתם על יפוי כח בלתי חוזר בו הוא ייפה כוחו של עו"ד אבו זלף לחתום בשמו על כל מסמך לשם העברת הזכויות בחלקה לנתבע. באשר למשמעות החתימה על יפוי כח בלתי חוזר קבע בית המשפט העליון בעניין נחשון הנ"ל, כי "יש לייחס אף חשיבות ממשית לעובדה שבד בבד עם חתימתו על הסכם המתנה חתם המנוח על ייפוי כח בלתי חוזר לטובת המערער – שנועד לאפשר את ביצוען של כל אותן פעולות הנדרשות להעברת הזכויות בנכס לידיו. חתימתו של מסמך זה מלמדת על כך שהמנוח לא היה מעוניין לשמור בידו את האפשרות לחזור בו מדבר המתנה, אלא שכוונתו היתה שהמערער ייכנס בנעליו באופן מיידי" (פסקה 17 לפסק הדין). (לדעה הרווחת כי חתימה על ייפוי כח יש בה כדי להביע ויתור על זכות החזרה ממתן מתנה- ראו גם דעת הרוב בעניין סעתי; ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5), 410 (1991)).