הנתבעת הודתה, איפוא, כי החל מחודש מאי 2015 ידעה כי החברה במצב כלכלי קשה מאד ונחלצה לסייע ניהולית לפעילותה במטרה לנסות להרים את ההכנסות, לרשום תלמידים ולגבות כספים. הצהירה כי המדיניות היתה שמשלמים לרבעון הקרוב בלבד (דבריה לפרוטוקול בת"ק 47227-11-15), אך דבריה אינם תואמים את המציאות בהתאם לתשלומים שהוכחו.
מטענות הנתבעת בהליכים שהתנהלו נגדה מתוקף חתימתה על ערבות אישית לחובות החברה כלפי הבנקים, עולה כי טענה לגבי חתימתה על ערבות אישית כלפי בנק הפועלים ב-11.8.14 כי בעת החתימה היתה החברה "על סף קריסה כלכלית" וכי הבנק והערבים האחרים (הנתבע 1 ואריה חן) הסתירו זאת ממנה. כן טענה כי אריה חן מסר לה שהחברה מאד רווחית וכי הערבות נדרשת באופן פורמלי. טענותיה נדחו שכן הוכח כי לפני חתימתה נמסרה לה "הודעה לערב" בה נכתב כי חוב החברה לבנק בעת החתימה היה מעל חצי מליון ש"ח. הנתבעת טענה כי לאחר חתימתה נתן הבנק שתי הלוואות נוספות לחברה – אחת ביום 23.10.14 בסך 430,000 ש"ח ואחת ביום 26.2.15 בסך 50,000 ש"ח ללא ידיעתה, אך מעדותה עלה הרושם כי יחסיה עם בעל המניות האחר, הנתבע 1, ועם אריה חן שניהל בפועל את המכללה היו טובים, ידידותיים וקרובים, וכי קיבלה לכתובת ביתה (בו התגוררה עם בן זוגה דאז שמחה קלמן שהעביר אליה את המניות) את דפי חשבון הבנק של החברה. הנתבעת לא ביקשה לזמן לעדות מי מבעלי המניות והמנהלים, או את קלמן, כדי לנסות לבסס טענה של "מידור" או הסתרת מצבה הכלכלי של החברה מידיעתה. נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת להראות כי לא היתה מודעת בכל נקודת זמן עד לקריסה, או עד מאי 2015 כטענתה, למצבה הכלכלי של המכללה, והיא לא הרימה אותו.
מדובר בחברה פעילה שגבתה מתלמידיה שכר לימוד של 20,000-30,000 ש"ח לשנה, היו עשרות נרשמים כפי שעולה מרשימת התובעים, כך שבחישוב גס מדובר בתקבול שנתי כולל של כמליון ש"ח מתלמידים בלבד (לא כולל שיעורי רכיבה לילדים). עולה מהאמור, כי היה לחברה צפי של המשך פעילות, כל עוד הבנקים איפשרו לה לקחת הלוואות נוספות במידת הצורך.
לפיכך, השאלה היא מאיזו נקודת זמן הורע מצבה הכלכלי של המכללה, שכבר היתה בקשיים כספיים ובאובליגו גדול מזה זמן רב, במידה שהמשך רישום תלמידים אליה וקבלת שכר לימוד מהם כבר היה בגדר חוסר תום לב ויצירת מצג של יכולת לעמוד בהתחייבות, שלמעשה לא היתה המכללה מסוגלת לקיימה.
הנתבעת לא היתה מי שרשמה את התלמידים למכללה ו/או הציגה בפניהם מצגים באופן אישי וישיר, אך התרשמתי בבירור כי היתה מודעת לכל פעילות הרשמת התלמידים למכללה ואף פעלה כדי לתגברה (נשמעה עדותו של התלמיד יונתן ארפי, שאושרה ע"י הנתבעת, כי בחודש ספטמבר 2015 ביקשה ממנו הנתבעת להצטלם לסרטון פרסום למכללה), ועל כן אין נפקות לכך שההרשמה בפועל והמצגים נעשו ע"י עובדים של המכללה (הילה, נטלי) או מנהל שכיר (עומר).