כעת אבהיר את מבנה הדיון.
7.3. מבנה הדיון
השאלה הראשונה שאדון בה היא האם הצליחו המשיבים להראות, כנדרש בשלב זה של בקשת אישור התובענה כייצוגית, כי יש סיכוי סביר שהתובענה תוכרע לטובת חברי הקבוצה. לצורך ניתוח שאלה זו דרך הילוכי תהא כזו. אפתח בניתוח לשון הרישיונות ואעמוד על הדמיון הממשי ביניהם. זאת, כדי לבחון האם פרשנות הצדדים, כמו גם פרשנות המאסדרים, עולה בקנה אחד עם לשון הרישיונות (פרק 8). בפרק 9 אעמוד על הבסיס הרעיוני לחקיקה בתחום התקשורת ועל תפקיד המאסדר בתחום זה. בפרק 10 אנתח את שיקול התחרות כשיקול מרכזי בתחום התקשורת, לטובת הצרכנים. לאחר מכן אדון במצב של ביזור רגולטורי, בו קיים מאסדר ספציפי (במקרה זה הן משרד התקשורת, הן במועצה לשידורי כבלים ולווין), ומאסדר כללי (הרשות לתחרות), ואבחן כיצד יש לקבוע כללי הכרעה במקרה ואין המאסדרים רואים את עניין התחרות בתחום הספציפי באותו אופן (פרק 11). בפרק 12 אבחן את עמדות המאסדרים במקרה שלפניי, על פי כללי המשפט המנהלי. אעמוד על אופן קבלת ההחלטה של מועצת הכבלים והלווין (שעמדה בכל
--- סוף עמוד 48 ---
כללי המשפט המנהלי), לעומת אופן קבלת ההחלטה של משרד התקשורת בו נפלו פגמים (העדר תשתית עובדתית, העדר היוועצות ברשות לתחרות, העדר הנמקה, חוסר קוהרנטיות ואי קיום שימוע). בפרק 13 אבחן את השאלה האם יש סיכוי שהשאלות תוכרענה לטובת הקבוצה. במסגרת זו אדון בצורך בהרמוניה פרשנית לרישיונות מכוחם פועלות המשיבות; בקבלת עמדת מועצת הכבלים והלווין ודחיית עמדת משרד התקשורת, בשאלת פרסום התעריפים כמו גם בחוות דעת המומחים מטעם המשיבות. בפרק 14 אבחן האם התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בסוגיות שעל הפרק. לבסוף, אסכם.
8. נקודת המוצא – הרשיונות
הרישיונות קובעים, לענייננו, הוראות בשלושה עניינים: איסור אפליה כללי, לרבות איסור הפליית מחירים – הנקבע על פי העקרון של מחיר אחיד לכל סוג מנויים, חובת שקיפות תעריפים, ואיסור פגיעה בתחרות.
עמדתי בהרחבה לעיל על רישיונות המשיבות. אביא כאן, כדוגמא, את הוראות הרשיונות שבמרביתם כוללים נושאים אלו בסעיף אחד, כאשר במרבית המקרים הדגש הוא על התחרות, ואיסור האפליה נועד למעשה לקידום התחרות.
כך למשל, כותרתו של סעיף 5.7 לרישיון נטוויז'ן הינו: ""הבטחת טובת מקבל השירות ותחרות הוגנת". תחת סעיף זה קובע תת הסעיף הראשון כי: " בפעילותו של בעל רישיון לא יהיה מעשה או מחדל העלול לפגוע בתחרות בתחום הבזק בכלל, ובענף האינטרנט בפרט, להגביל תחרות כאמור או לפגוע בטובת הציבור." ואילו תת הסעיף השני, הכלול בכותרת "טובת מקבל השירות" אוסר על אפליה, לרבות אפליית מחירים: "בעל הרישיון יספק את שירותיו לכל מקבל שירות, כולל מנויים של בעלי רישיון מפ"א או בעלי רישיון רט"ן אחרים, ללא אפליה ובתנאים שוויוניים, לרבות בתנאי השירות ובתשלומים, לפי סוגי המנויים. לעניין זה, סוג מנויים- קבוצת מנויים העונה למאפיינים המאפשרים לאבחנה מקבוצת מנויים אחרת". הוראות כמעט זהות מצויות ברישיונן של סמייל ושל בזק בינלאומי.