כפי שפרטתי בהרחבה לעיל, במקרה של ביזור רגולטורי, יש חשיבות מיוחדת לתיאום בין הרגולטורים, ובמקרה שלפניי, לקבלת חוות דעת של הממונה על ההגבלים העסקיים בשעתו, או הרשות לתחרות כיום. כאמור לעיל, בענייננו, הרישיונות של חלק מהמשיבות כפי שפורט לעיל,
--- סוף עמוד 70 ---
קובעים במפורש כי "בפעילותו של בעל רישיון לא יהיה מעשה או מחדל העלול לפגוע בתחרות...".
אף על פי כן, ועל אף המצג הראשוני שהציג משרד התקשורת ולפיו נבחנו שיקולי תחרות בטרם הוגשה עמדתו (ראו: מכתב משרד התקשורת מיום 31.10.13: "לאור העובדה שהמשרד סבור כי יש בהפרת ההוראה הנ"ל כדי לפגוע בתחרות, בכוונתו לפקח באופן הדוק על קיומה ולאוכפה בהתאם") התברר בהמשך, בעמדת המשרד מיום 22.9.16, כי שיקולי תחרות לא נלקחו בחשבון ולא נבחנו, וכי הלכה למעשה משרד התקשורת כלל אינו יודע מהם השיקולים שנשקלו בעת קביעת הרישיון והאם נועצו ברשות לתחרות בשעתו, זאת לאור הזמן הרב שחלף. עוד נאמר כי עניין התחרות לא נבדק בשנית קודם להגשת עמדת משרד התקשורת, על אף השינויים שחלו בשוק.
כך, לשאלת בית המשפט האם בעת שגובשה בשעתו האסדרה הקיימת, וכן האם בעת שגובשו עמדות משרד התקשורת והיועמ"ש שהוגשו לבית המשפט בהליך זה, נשקלו השלכותיהם האפשריות של אפליית מחירים ואיסור אפליית מחירים על התחרות, והאם התקבלו בעניינים אלה עמדות מטעם רשות ההגבלים העסקיים, השיב משרד התקשורת בזו הלשון (ראו עמדתו אשר הוגשה ביום 22.9.16):
"האסדרה הקיימת כיום ברישיונות חברות התקשורת נקבעה לפני לא מעט שנים. חלק מהסעיפים נכתבו עם הוצאת הרישיונות ולכן קיים קושי משמעותי להתחקות אחר העובדות ולברר את השיקולים אשר נשקלו בשעתו. בעת גיבוש העמדות אשר הוגשו לבית המשפט הנכבד, לא בוצעה בחינה מחודשת של הרגולציה והשלכותיה על התחרות כיום".
המשרד עצמו אומר בתגובתו זו, שהוגשה במסגרת ההליך, עת טענות הצדדים היו ידועות, כי אינו יודע כלל ועיקר מהם השיקולים עליהם בוססו הרישיונות, כי לא ברור אם בשעתו נועצו ברשות לתחרות, וכי גם כיום לא בוצעה בחינה כלשהיא בטרם מתן העמדה. בעיני הקושי הגדול יותר הוא בכך שכיום, עם כל השינויים בשוק, ולאחר שהרשות לתחרות מחווה דעתה בנושא זה בדיוק, לא טרח משרד התקשורת להיוועץ בה.
באמור יש בכדי לפגום בעמדת המשרד ביחס לפרשנות הראויה לרישיונות.
פגם שני שנפל בעמדת משרד התקשורת הוא העדרה של הנמקה, המאפשרת בחינה של בית המשפט.