טל ועברי-עומר, רגולצית התקשורת, עומדים על השיקולים שעל המאסדר לקחת בחשבון בגיבוש החלטות בתחום התקשורת. שיקולים הנגזרים מהטעמים והתכליות לרגולציה. לדבריהם, בשוק התקשורת על המאסדר לקחת בחשבון את השיקולים הבאים: האינטרס הציבורי - הפעילות הרגולטורית צריכה לשרת את טובת הציבור.; תיקון כשל שוק - הרגולטור צריך לבחון אם מתקיים בענף התקשורת מצב שבו תכלית ראויה, כלכלית או אחרת, לא תושג בפעילות חופשית של השחקנים בשוק, ורק במקרה כזה – להתערב; הסדרה ושוק חופשי - קיומם של שוק חופשי ותחרות אינם מהווים טעם להימנעות מהתערבות רגולטורית. דווקא בנסיבות אלה, ובפרט כשיש בשוק שחקן דומיננטי, עשויה להידרש הסדרה כדי להבטיח את הרווחה של כלל האוכלוסייה; קידום התחרות - לדבריהם, זהו שיקול מרכזי בקבלת החלטות על ידי הרגולטור. שיקולי תחרות באים לידי ביטוי הן בשלב של פתיחת שוק לתחרות ויצירת התנאים לכניסתם של מפעילים חדשים, והן בשלב התבססותה של התחרות ומניעת הפגיעה בתחרות מצד מפעיל דומיננטי; האינטרס הצרכני - על הרגולטור לעמוד על משמר צורכיהם וזכויותיהם של ציבור הצרכנים ולשקול כיצד אפשר להבטיח שלקוחותיהם של מפעילי התקשורת יקבלו מגוון של שירותי תקשורת איכותיים במחירים ובתנאים הוגנים; צדק חברתי- לצדם של שיקולי יעילות כלכלית
--- סוף עמוד 72 ---
הרגולטור נדרש לשקול גם שיקולים של צדק חלוקתי וחברתי, בעיקר כשהחלטותיו כרוכות בחלוקת משאבים האמורים לשרת באופן מיטבי את כלל הציבור וכן שיקולים הכרוכים באופן הענף כגון היבטים טכנולוגיים, ניהול המשאב הציבורי, חופש הביטוי והמידע, פלורליזם בתקשורת ועוד.
משרד התקשורת לא נימוק את עמדתו, ועל כן קשה לדעת מה היו השיקולים שלקח בחשבון, והאם עמד על השיקולים הרלבנטיים.
כך, למשל מכתב ההבהרה הראשון של משרד התקשורת מיום 31.10.13 קובע כי מנוי שהתנייד ומנוי שמקבל מספר טלפון חדש מבלי שהתנייד אינם יכולים להיחשב ל"סוג מנויים" שונה זה מזה (פיסקה 4 למכתב ההבהרה). אולם, אין כל הנמקה לקביעה זו. בדומה, ציין המשרד כי ניתן לקבוע שסטודנט וחייל שייכים לסוג מנויים שונה ממנוי פרטי (פיסקה 5 למכתב ההבהרה). שוב, אין כל הנמקה לקביעה זו. מדוע נבדל סטודנט מבן גילו בעל הכנסה דומה שאינו סטודנט? יתכן, כי מסלול לסטודנטים נועד לתת הנחות לקבוצה רגישת מחיר, בכדי להגדיל את נתח השוק של החברה, וכי אין במאפייני השימוש של סטודנטים כל ייחוד. מכתב זה מסתיים בקביעה כי המשרד סבור שיש בהפרת הוראות הרישיון כדי לפגוע בתחרות, אולם שוב ללא כל נימוק או הסבר לקביעה זו. באשר לעמדת המשרד מיום 13.1.14, שם מציין המשרד כי המאפיינים הייחודיים המבדילים בין סוגי מנויים נוגעים לדפוסי צריכה ושימוש, בעניין זה שוב עולה השאלה מדוע לסטודנטים למשל, דפוסי שימוש וצריכה שונים מאלה של אחרים בני גילם, בעלי הכנסה דומה שאינם סטודנטים?, ומהם דפוסי השימוש והצריכה באינטרנט ובטלוויזיה הרב ערוצית? משלא נימק משרד התקשורת את עמדתו הרי שבכך כדי לפגום בעמדתו ביחס לפרשנות הראויה להוראות הרישיון.