לאור ההתפתחויות במישור הרגולטורי, התקיים דיון ביום 1.5.16. בדיון זה עמדו הצדדים על השוני בין עמדתו הראשונית של משרד התקשורת, שלא ברור היה האם ניתנה לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, לבין עמדת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שלקחה בחשבון
--- סוף עמוד 12 ---
את עמדת הממונה. החברות בעניין שירותי האינטרנט, הסלולר והשיחות לחו"ל טענו כי יש להמתין להחלטה מחודשת של משרד התקשורת, שביקש לקיים שימוע בשאלות אלו. המבקשים באותן בקשות אישור ביקשו לקדם את הדיון ולא להמתין עוד. טענתם המרכזית הייתה כי שימוע כאמור ממילא צופה פני עתיד, ואילו טענתם שלהם היא כי הופרו תנאי הרישיונות הרלבנטיים בעבר.
3.ג. עיכוב הדיון בבקשות עד קבלת עמדת המאסדר
לאחר הדיון, ביום 3.5.16 ניתנה החלטת השופט ענבר בבקשה לעכב את ההכרעה בבקשות האישור עד לקבלת עמדה מעודכנת של המאסדר, משרד התקשורת, ובמידת הצורך הממונה על ההגבלים העסקיים לעניין פגיעה אפשרית בתחרות. בהחלטה זו מיום 3.5.16 ציין בית המשפט כי על אף שהדעת אינה נוחה מהתארכות ההליכים, הרי שבשל חשיבות עמדתו של המאסדר נוכח ההתפתחויות הרגולטוריות מחד, וחובתו של בית המשפט לנקוט בהליך האישור זהירות יתירה, מאידך, אין מנוס מעיכוב ההליכים. בלשונו (עמ' 13-12 להחלטה):
"א. עמדותיה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שהיא מאסדר נוסף בשוק התקשורת, סותרות לכאורה באופן חזיתי חלקים מרכזיים של עמדת המאסדר בענייננו. עמדות המועצה התקבלו בגדרי רישיונות דומים לרישיונותיהן של המשיבות, מבלי שהמועצה הצביעה על צורך לערוך שינוי כלשהו ברישיונות. מבלי שאקבע בשלב זה מסמרות נראה, כי גם לשון רישיונותיהן של המשיבות, שמעמדם הנורמטיבי זהה, אוצרת כוח להכיל עמדות אלו.
ב. עמדותיה של המועצה בוססו, בין היתר, על עמדה מקצועית של רשות ההגבלים העסקיים. בענייננו, נוכח מכלול הנתונים לא ברור אם עובר לגיבוש עמדותיהם של המאסדר ושל היועמ"ש קוימה התייעצות כזו. אף אם לא היה מנכ"ל משרד התקשורת מודיע על כוונת המשרד לבחון את עמדתו מחדש, ראוי היה לבקש מהיועמ"ש להבהיר עניין זה.
ג. משרד התקשורת, אשר לעיל עמדתי על חשיבות עמדתו בענייננו בהיותה משקפת לכאורה תהליך של בחינה והפעלת שיקול דעת, הודיע, על יסוד החלטת המועצה ועמדתה המקצועית של רשות ההגבלים העסקיים, כי בדעתו "לשקול גיבוש כללים שיביאו להאחדה של הרגולציה לגבי כלל הגורמים הרלבנטיים, באופן שיעלה בקנה אחד גם עם שינויים ותמורות בשוק". כללים אלו, ככל שיגובשו, עשויים להשליך על ליבתן של בקשות האישור, בפרט בכל הקשור לסעדים האקוויטביליים המבוקשים בהן באשר להסדרת התנהלות המשיבות בעתיד. אשר לעבר, הרי במקרה של שינוי האסדרה או חלק ממנה יהיה צורך לבחון – בהתחשב במכלול הנתונים לרבות היקף השינוי ומהותו –האם "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין", וזאת כמתחייב מסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.