לא זו אף זו. כאמור לעיל, משרד התקשורת הודיע כי הוא יושב על המדוכה ושוקל מחדש עמדתו ביחס לפרשנות הרישיונות. בפסיקה נקבע כי חקיקה שיפוטית אינה רצויה במקום בו המחוקק שוקל מחדש עמדתו.
כך צויין לאמור בעניין זליגמן (פסקה 37 לפסק דינה של כב' השופטת יעל וילנר) כי:
"בעת הזו כאשר משרד התקשורת בוחן את האסדרה הכוללת של הסוגיה בדרך של התקנת תקנות, אין זה רצוי מבחינת המדיניות השיפוטית הראויה לקבוע רובד כמותי קונקרטי חדש לרישיון המשיבה, כעתירת המבקשים...".
יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בדנ"א 4693/05 בי"ח כרמל-חיפה נ' עדן מלול, פ"ד סד(1) 533 (2010, פסק' 14 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה):
"שאלות אלה – והן אינן מתיימרות למצות את מכלול היבטיו של הענין – אינן ניתנות, מטבע הדברים, לבחינה כוללת ומקיפה במסגרת חקיקה שיפוטית. הן מחייבות ליבון רחב ומעמיק בהליך חקיקתי כולל. הן מצדיקות שיתוף גורמים מקצועיים בהליך הבחינה, ומתן מעמד לגורמים שונים מן הציבור שיש להם ענין ומעורבות במשמעויות שהשינויים המוצעים גוררים אחריהם. מדובר בענין שאינו צומח צמיחה אינטגרלית טבעית מן המשפט הקיים, אלא מהווה מהפך תפיסתי עמוק, ששורשיו ישתרגו לעבר השיטה כולה. הגישור על פני הפער בין הדין הקיים לבין צרכי החיים והמציאות צריך למצוא את פתרונו במעשה חקיקה, לאחר בחינת מכלול ההיבטים, ותוך שיתוף כל הגורמים הנוגעים בדבר. מהותם של שיקולי המדיניות המשפטית בנושא זה הם כה רחבים עד כי בכלים השיפוטיים הקיימים קשה יהיה להקיפם במלוא רוחבם ועומקם (שופט בחברה דמוקרטית, בעמ' 75). רפורמה מוצעת המביאה לשינוי מהותי בתפיסת האחריות האזרחית והסעדים הניתנים בגינה, פרי מדיניות משפטית בעלת היבטים חברתיים, כלכליים ומוסריים, ראוי לה שתיעשה בדרך של חקיקה (אהרן ברק "חקיקה שיפוטית" משפטים יג 25, 66‑67 (1983)). אכן, עובדות "חקיקתיות" או "חברתיות" כלליות הנדרשות לרפורמה אינן מונחות, דרך כלל, בפני בית המשפט. מלוא רוחבן של שאלות המדיניות הרלבנטיות צריכות להתברר בהליך חקיקה" (פסקה 14 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה).
--- סוף עמוד 91 ---
אמנם באותו עניין דובר בחקיקה ראשית, אך אני סבורה שהדברים יפים גם לענייננו, שעה שמדובר באסדרת שוק הטלקום כולו.
בנסיבות בהן גופים שונים מציעים כיום את כלל השירותים (חבילות משולבות), נוספו חברות שלאהציעו שירותים אלו כשנתנה חוות הדעת הראשונית של משרד נתקשורת (כמו סלקום טי.וי) ואף מוצעים שירותים חדשים שייתכן שיש בהם להשפיע על התחרות (כמו נטפליקס ואפל טי.וי), ברור הוא כי סוגית התחרות בשוק הטלקום היא סבוכה ואין מקום כי בית המשפא הוא שיקבע את המצב הרצוי, וכיצד נכון, אם בכלל להתערב בהקשר זה. כך ככלל, כך לעניין אפליית מחירים.