127. בסופו של יום, לאחר הגשת התובענה, על אף הניסיון של המוכרים לחמוק תחילה מאחריותם לביצוע ההתאמה, אין חולק שהנזק הממוני, לאחר ביצוע ההתאמה, הוא עשרות אלפי ₪ לכל היותר ורובו קוזז, כאמור לעיל. האם במצב דברים זה הצדדים העריכו במועד כריתת החוזה כי על המוכרים לשלם לקונות פיצוי מוסכם בסך של כארבע מאות אלף ₪ ? התשובה שלילית.
128. בשים לב, למשך התקופה שחלפה עד ריפוי ההפרה, על בימ"ש להביא בחשבון סכום שמבטא הערכות הצדדים לגבי נזק שיגרם עד שהמוכרים יתרצו ויבצעו ההתאמה וגם אז יעמדו על טענתם בכתב התביעה שכנגד שמגיע להם החזר עלות ההתאמה, לרבות במועד עדותה של עו"ד רוטלוי בעמוד 33 בשורה 13 ועדות גב' ליטל שורץ בעמוד 35 משורה 7.
129. אשר על כן, בימ"ש מפחית הפיצוי המוסכם ומעמיד אותו על סך של שבעים וחמש אלף ₪ בלבד.
האם הקונות הפרו הסכם המכר ?
130. המוכרים טענו בסעיף 6 ובסעיף 22 לסיכומיהם כי הקונות הפרו הסכם המכר שכן לא הייתה להן זכות על פי החוזה לפעול לעצירת ביצוע הרישום בלשכת רישום המקרקעין ולכן מעילה בת עוולה לא תיצמח זכות תביעה. המוכרים טענו כי לא הפרו את הסכם המכר והעובדה שהממכר לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין ע"י הקונות נעוצה בקונות בלבד.
131. בימ"ש כבר קבע שהמוכרים הפרו התחייבותם על פי חוק המכר לנוכח אי ההתאמה המהותית בין השטח הבנוי בפועל לבין השטח הבנוי עליו דווח לבעלי המקרקעין באמצעות רמ"י.
132. בימ"ש גם דחה הטענה, שספק אם נטענה, כי הקונות כביכול ידעו על אי ההתאמה לפני כריתת ההסכם ושקללו אי ההתאמה במחיר העסקה הן על יסוד הראיות ועדויות הצדדים והן על יסוד חוו"ד של המומחה מטעם בימ"ש שקבע כי מחיר הממכר לא הופחת עקב אי ההתאמה.
133. לעניין זה, בימ"ש מאמץ עדות ד"ר ברביש בעמוד 24 משורה 30 לפיה, לאחר כריתת ההסכם ובטרם תפסה חזקה ביום 6.1.15, ידיד המתמצא בתחום, הסב תשומת ליבה ש"משהוא לא מסתדר" ובעקבות כך שכרה שירותי עו"ד לין, בנוסף לעו"ד לרנר.
134. מכאן שהקונות עמדו בדין על התאמת הממכר למצב הרישומי אצל הבעלים ולכן בדין היו זכאיות לא לרשום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין עד לביצוע ההתאמה.
האם על הקונות לשלם למוכרים עלות הגשת השגה ?
135. אין ממש בטענה כי מדידה שגויה של הקונות גרמה להוצאה בסך של 30,100 ₪ לצורך הגשת השגה. כאמור לעיל, על המוכרים היה לדאוג לביצוע התאמה עוד לפני המכירה וממילא היו נושאים בתשלום למודד ושמאי לצורך ביצוע ההתאמה.