פסק דין
לפני בימ"ש תביעה של קונות ותביעה שכנגד של מוכרים בגין מכירת זכויות בבית צמוד קרקע.
כתב התביעה
1. הקונות טענו בכתב התביעה כי רכשו מהמוכרים בית תלת מפלסי בן שני מפלסים ומרתף ומדרגות לגג מרוצף. לאחר שהבית נמסר להן, התברר כי חלקו בנוי ללא היתר וכי המוכרים לא שילמו עבור חלק זה דמי היתר לרמ"י ו/או דמי חכירה מהוונים. כך, גם לא שילמו המוכרים את התשלומים הנחוצים לעיריית תל אביב לצורך קבלת היתר לחלק הבנוי ללא היתר, למעט היטל השבחה ששולם על ידי המוכרים גם עבור החלק שללא היתר לצורך קבלת אישור עירייה. כתוצאה מכך נמנע מהקונות לקבל רישום זכויות מלא בבית שרכשו על שמן ולהשלים את רישום החכירה על שמן.
הקונות ביקשו מבימ"ש לחייב המוכרים כלהלן:
- לקבל היתר בנייה המכשיר את כל השטחים בבניין הבנויים ללא היתר, תוך 12 חודשים ממתן הצו ולשלם את כל התשלומים ולשאת בכל ההוצאות הנחוצות להוצאת ההיתר ללא יוצא מהכלל.
- לשלם לרמ"י את התשלום עבור דמי ההיתר הנדרשים, לגבי כל חלקי הבניין שלא שולמו עליהם דמי היתר, לפי דרישת רמ"י בסך של 1,291,212 ₪, נספח 9 לכתב התביעה ו/או כפי שתתוקן הדרישה בהתאם לחוו"ד נגדית ו/או ערעור כדי שיהיה בידי הקונות לרשום על שמן את הבית.
- לתקן את חוזה החכירה ברמ"י, כך שיכיל את כל שטחי הבניין ולשאת בכל ההוצאות בקשר לכך.
- לשלם לקונות את הפיצוי המוסכם בגובה של 10% מן התמורה ששולמה בגין הבית, היינו בסך של 345,000 ₪.
כתב ההגנה
2. המוכרים טענו בכתב ההגנה כי התחייבו כלפי הקונות להמציא לבא כוחן את כל המסמכים הדרושים לרישום הממכר על שמן, (סע' 5.1 להסכם) ואכן עמדו בהתחייבותם, אלא שהקונות, לאחר שקיבלו את כל המסמכים כאמור וכמוסכם - דאגו וגרמו להכשלת הרישום ע"י פניות חוזרות ונשנות לרמ"י, כדי שתוכשל ההעברה ובכך להכשיר לעצמן תביעה, שלא ניתן היה להגישה אילו נהגו בדרך המקובלת ובתום לב.
בסופו של דבר לא נדרש ביצוע התאמות מצד העירייה. אולם, מאחר והקונות פנו מיוזמתן לרמ"י בתואנה של "תוספות בניה", הרי ככל שייקבע כי אכן קיימת בניה נוספת –אין מניעה מצד המוכרים להרוס את כל התוספות והקונות מחויבות לאפשר להם לבצע זאת, בהתחשב בנספח להסכם, המפורט לעיל ובחוזה החכירה.
עפ"י חוו"ד של שמאי מקרקעין מטעם עיריית תל-אביב, שהוצאה ע"י העירייה לצורך מתן האישור- נקבע כי ניתן היתר בניה על מרתף חלקי.
כתב תביעה שכנגד
3. המוכרים הגישו כתב תביעה שכנגד בעילות של הפרת חוזה, ועשיית עושר ולא במשפט וביקשו צווי עשה וסעד כספי.