31. מקור נוסף המובא לתמיכה בגישה זו, הם דברי הרמב"ם (הל' איסורי ביאה יט,ז) והשו"ע (אה"ע ז,יח) שפוסקים כי "כהן שנשא גרושה מעוברת, בין ממנו בין מאחר, וילדה כשהיא חללה - הוולד כשר, שהרי לא בא מטיפת עבירה". כלומר, כהן שנשא גרושה כשהיא בהריון, הילד איננו חלל להבדיל ממצב בו היתה האישה מתעברת לאחר נישואיה ועל כן נראה שזמן העיבור קובע את ייחוס היילוד להוריו (ראו גם: הרב יעקב אריאל "הפרייה מלאכותית ופונדקאות" תחומין טז 171).
32. השיטה השלישית – הצאצא לא מתייחס לאף אחת משתי הנשים – לשיטה זו העובר אינו מתייחס להוריו במקרים בהם התהליך לא נעשה בדרך הטבע אלא על ידי הפריית מבחנה. כך סבר הרב אליעזר יהודה וולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן מה: "ויש אפילו מקום לומר, ובמיוחד בקשר לביצית האשה (ובמיוחד דמיוחד בנוגע לתינוק - דבמבחנה היכא שכל ההריון נעשה גם מחוץ לגוף האשה, עיין לקמן), דמכיון שדרכה הטבעית של הביצית להיות מחוברת לגוף האשה ולפרות שם, אם כן ברגע שתולשים אותה מגופה ומנתקים אותה ממקום גידולה מתבטל הקשר היחסי בינה לבין האשה והרי זה בדומה למה שמצינו ברמב"ם במ"נ ח"א פרק ע"ב שכותב וז"ל: אי אפשר שימצאו אברי אדם בפני עצמם והם אברי אדם באמת ר"ל שיהיה הכבד בפני עצמו או הלב בפני עצמו או בשר בפני עצמו עיי"ש '". כלומר, על פי שיטה זו, ברגע שנעשתה הפריית מבחנה שאיננה בדרך הטבע יש ניתוק של קשר ההורות ומרגע זה אין העובר מיוחס להוריו.
33. השיטה הרביעית – הצאצא מתייחס לשתי הנשים יחד - הרב יהושע בן מאיר ("הורות משפטית והורות גנטית בהלכה" ספר אסיא ח 73) מעלה גם אפשרות זו לפיה: "יילוד מאם פונדקאית יהיה מבחינה משפטית בן לשתי אמהות. גם לאמו הגנטית תורמת הביצית וגם לאמו יולדתו". כלומר, כאשר מעשה האימהות איננו מתייחס לאותה אישה מזמן העיבור ועד הלידה, קיימת אפשרות לייחס אימהות חלקית לכל אחת מהנשים. באופן אחר, סובר הרב כלאב שאף שאין אפשרות שאדם יתייחס כבן לשתי נשים שונות כבן, ייתכן פיצול בין נפקויות שונות. כך לדוגמה לדעתו, היולדת קובעת את האימהות לענייני קרבת משפחה, אך ההשתייכות של הביצית קובעת את הלאום של העובר (הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, "מיהי אמו של ילוד ההורה או היולדת" תחומין ה' (תשמ"ד)) .
34. על אף קיומן של ארבע הדעות, נראה שבפסיקה הרבנית קיימת בשנים האחרונות נטייה לפסוק כי בעלת המטען הגנטי היא האם ההלכתית. כך, בתאריך ב' באייר תשס"ט נדרש הרב הראשי, הרב שלמה משה עמאר לשאלה הלכתית בדבר ייחוסו של בן של כהן ויהודייה שנולד לפונדקאית שאיננה יהודייה בארה"ב. הרב הראשי פסק בהתבסס על פוסקים חשובים (הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב ניסן רוזנטל והרב יוסף שלום אלישיב) כי האם היא בעלת הביצית, אין צורך בגיור והנולד הוא כהן ("דיני יוחסין כשהאם הפונדקאית נוכריה" – שו"ת אסיא פז-פח (תש"ע) 100).