107. כך גם בדיון מיום 31.3.08, בעת שנתבקש בית המשפט על ידי ב"כ המשיב (כאן) להתיר הגשת המסמך ת/14 (כאן) (סומן שם נ/6), אותו מסמך שנטען כי התקבל מרשם החברות בהולנד בחודש מרץ 2008, ציין ב"כ המשיב בין היתר "...אנחנו טוענים שהושלמה עסקה בין מר לבייב למר צ'רנוי ובעקבות העסקה הזו למעשה התגבשה זכותנו לקבל עמלה. הצד שכנגד טוען, הכוונה למר לבייב, אכן הכרתי את צ'רנוי בזכותך, אבל אני לא אומר שהתחייבתי לתת כלום... אולם העסקה לא הושלמה. אני חולק על כך" (עמוד 48, שורות 25–28).
--- סוף עמוד 34 ---
108. עיינתי בנספח 14 לכתב התביעה, העתק הסכם המכירה – share purchase agreement -מיום 20.12.01, בין חברת לבייב (LL international holding B.V.) לבין חברות MS Privatsiftung ו־A.M.S. Telecommunication holding B.V.. המשיב משליך יהבו על מסמך זה, אשר לטענתו התגלה לבא כוחו רק בשנת 2008 והוא מכנה מסמך זה כ'אקדח מעשן', דהיינו אותו מסמך אשר הביא אותו לכלל ההכרה בדבר מהות העסקה שהתקיימה.
109. טענת המשיב היא כי רק משהתגלה לו מסמך זה ידע הוא כי חברת לבייב היא זו שמכרה את מניות חברת מובילטל לשלאף באופן שכעת ברור למשיב שהוא זכאי לעמלה/דמי התיווך בגין העסקה. המשיב ציין בכתב תביעתו כי הוא נדהם לגלות בסופו של יום כי "לאחר שלבייב הפך לבעלים החוקי של מניות חברת מובילטל נמכרה זו האחרונה למר מרטין שלאף... כל זאת בניגוד גמור למצגים הכוזבים אשר הוצגו לתובע על ידי צ'רנוי ורום בשנת 2001". עוד טען המשיב בתביעתו כי העובדה שמניות חברת מובילטל הועברו על ידי צ'רנוי או חברה מטעמו לבעלות לבייב ו/או חברה מטעמו בתחילת שנת 2001 "...ולאחר מכן הועברה הבעלות במובילטל מאת לבייב ו/או חברה מטעמו לבעלותו של מרטין שלאף ו/או חברה מטעמו בסופה של אותה שנה (20.12.2001) – מדברת בעד עצמה ומעידה כאלף עדים שבוצעה והושלמה העסקה בין צ'רנוי לבין לבייב..." (שם, סעיף 65).
110. הנה כי כן, המשיב מתייחס לנספח 14 כמסמך אשר יש בו לאשר ולאשש את גרסתו, לפיה הושלמה בפועל עסקת מכר מניות מובילטל בין צ'רנוי לבין לבייב. גרסתו של המשיב, אשר שזורה בכתבי טענותיו ובעדותו ואשר אף צוטטה מעלה, היא שהוא אכן זכאי לדמי תיווך בגין לאור העברת המניות מצ'רנוי ללבייב. על אודות העברת מניות זו ידע המשיב כבר בתחילת שנת 2001 כפי שצוטט מפיו, כמפורט מעלה. נספח 14 לא משנה את התמונה העובדתית או המשפטית ("מסמך מהותי שסוגר את עילת התביעה", כדברי ב"כ המשיב) ואין מקום להתחיל בגינו את מרוץ ההתיישנות משנת 2008 (ר' גם סעיפים 68–74 לעיל).