111. המשיב רואה בנספח 14 כמסמך אשר מאשר ומחזק את טענתו כי הוא זכאי לעמלה בסך 37.5 מיליון דולר לאור העברת המניות מצ'רנוי ללבייב. עובדת השלמת עסקת העברת המניות בין שני הצדדים הנ"ל הייתה ידועה למשיב, כפי שצוטט בהרחבה מעלה, כבר מחודש מרץ 2001. תקופת ההתיישנות "מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". עילת התביעה בענייננו היא עסקת העברת המניות בחברת מובילטל מצ'רנוי ללבייב – עסקה שהושלמה בחודש מרץ 2001 – ועל דבר השלמתה ידע המשיב, כפי שמפורט מעלה בהרחבה. זהו "המועד שבו התגבשו העובדות המהותיות המזכות את התובע (המשיב) בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע (המבקשים)". ידיעתו של המשיב – המתווך - באשר להשלמת עסקת העברת מניות מובילטל ללבייב נטענה מפורשות בהליך השטרי.
112. כפי שצוין לעיל, ידיעה ממשית יכולה להיחשב רק ידיעה הניתנת להוכחה בראיות בבית המשפט. סבורני, כפי שפורט מעלה,הרי שהוכח ברורות כי המשיב ידע באופן ממשי והיו בידיו די והותר ראיות מוחשיות ומוצקות כבר בשנת 2001 להוכחת עסקת מכירת מניות מובילטל
--- סוף עמוד 35 ---
מהמבקש למבקש 2 – שזו העסקה בגינה מגיעים לו דמי תיווך. ככל שיש ממש בטענת המשיב, שהמבקשים רימו אותו, הרי שדבר התרמית נודע לו בשנת 2001 (או למצער בשנת 2006), קל וחומר שכלל המסמכים (למעט אחד) לגביהם טען כי התגלו לו רק בשנת 2008, היו ברשותו כבר בשנת 2001, לרבות התיעוד הרשמי של בית המשפט בבולגריה. באם לא ידע המשיב ידיעה של ממש דבר קיומה של העסקה המזכה אותו בדמי תיווך, מדוע וכיצד זה מצא לפנות ללבייב בדרישה לתשלום עמלתו בסך 37.5 מיליון דולר (ר' מוצג מב/1). מאליו ברור לכאורה מדוע נוכח תוכנו של המכתב ומשמעותו, העובדתית והמשפטית, מצא המשיב להסתירו מפני בית המשפט ולא לצרפו לכתבי טענותיו. עובדה זו, כאמור, מיוחסת לחובתו של המשיב ופועלת כנגדו באופן שאינו מאפשר קבלת גרסתו כאמינה.
113. זאת ועוד, סעיף 7 כאמור קובע כי תקופת ההתיישנות תתחיל ביום שנודעה לתובע התרמית. בפרשת חברת החשמל נ' עזבון כהן לעיל צוטט פסק הדין בעניין מידל איסט, שם נאמר:
...אוכל להניח, בלא לפסוק בדבר, שדינה של עצימת עיניים, לצורך פירושו של סעיף 7, כדין ידיעה ממשית, וצידוק לכך עשוי להימצא בעקרון ההשתק, שהוא אחד מאבותיו הרעיוניים של מוסד ההתיישנות. אך יש לזכור, ש'עצימת עיניים' איננה מוסקת ממחדל רשלני להבחין במצב עובדתי, לא-כל-שכן שאיננה מוסקת ממחדל לנקוט אמצעים שמטרתם לברר מהו המצב העובדתי" (ע"א 675/87 מידל איסט אינווסטורס נ' בנק יפת בע"מ, פ"ד מג(4) 861, 871-870 (1989) (להלן: עניין איווסטורס)..