איני מקבל טענת המשיבים כי יש לדחות את הדיון בטענת ההתיישנות ולשלבו בדיון בתיק גופו. מקום בו ההכרעה בטענת הסף של ההתיישנות עשויה להביא לסיום ההתדיינות בתביעה, ובכך לחסוך מהצדדים ומבית המשפט משאבים ניכרים, שומא על בית המשפט לדון בשאלת ההתיישנות כטענה מקדמית (ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עירית הרצליה ([פורסם בנבו], 11.6.09), סעיף 2 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה).
כאמור, מקום בו מתבקשת דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, נקודת המוצא היא שהעובדות הנטענות בכתב התביעה הן נכונות. כאשר הבירור העובדתי-ראייתי בתביעה גופה עשוי להשליך על אופן ההכרעה בסוגיית ההתיישנות, שאלת ההתיישנות לא תידון כטענת סף (השוו רע"א 7372/09 Siberia Airlines נ' עיזבון המנוח אלכסנדר גריגורייביך ז"ל ([פורסם בנבו], 23.2.2010).
(ר' גם: ע"א 7680/13 פרי נ' שרותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 11.2.15)).
21. כך גם נפסק בע"א 4683/16 חברת החשמל לישראל נ' עזבון אשר כהן ז"ל (פורסם בנבו, 23.1.19), והדברים כוחם יפה אף בענייננו אנו, בין היתר כי:
--- סוף עמוד 6 ---
מקום בו ההכרעה בטענת סף של התיישנות עשויה להביא לסיום ההתדיינות בתביעה, ובכך לחסוך מהצדדים ומבית המשפט משאבים ניכרים, טוב יעשה בית המשפט אם ידון בשאלת ההתיישנות כטענה מקדמית (ע"א 2919/07 הועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, פ"ד סד(2) 82, 110 (2010) (להלן: עניין גיא-ליפל)). אף רשאי בית המשפט לקיים מעין "משפט זוטא" קצר על מנת ללבן עובדה כזו או אחרת, על מנת להכריע בשאלת ההתיישנות. לא כך, כאשר ההכרעה בשאלת ההתיישנות כרוכה בבירור עובדתי מורכב, שאז ראוי להכריע בסוגיית ההתיישנות יחד עם ההכרעה בתובענה גופה (השוו רע"א 4329/14 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' ברעד [פורסם בנבו] (27.1.2015)). לדידי, זה המקרה שלפנינו.
22. לא מצאתי טעם של ממש בטענה זו, אשר מכוחו יש להימנע מלהידרש לבקשת המבקשים לסילוקה של התובענה על הסף מחמת התיישנות, כטענה מקדמית, וזאת על רקע הדיון שהתקיים בתיק זה במסגרת הבקשה לפטור מאגרה (בקשה מס' 1) ויתר ההליכים שהתקיימו בין הצדדים בעבר, כמפורט לעיל וכפי שיפורט להלן, אשר הביאו לכך שלפני בית המשפט נפרשה בצורה מהירה וקלה מסכת עובדתית מפורטת וסדורה. כך למשל הובאו לפני בית המשפט פרוטוקולי הדיונים בהתנגדות (בש"א 22193/01) ובת"א 1178/03, כתבי טענות ותצהירי עדות.