24. לאור האמור, התובעת זכאית להשלמת הפרשה לפנסיה בגין רכיב העמלות בשיעור 1,616 ₪, סכום שחושב על ידי הנתבעת למען הזהירות, והיה מקובל על התובעת בסיכומיה.
--- סוף עמוד 5 ---
השלמת פדיון חופשה שנתית:
25. התובעת טענה כי הנתבעת חבה לה הפרש פדיון חופשה שנתית בשיעור 929.38 ₪. התובעת מפנה לחישוב של ממוצע עמלות בשלושת החודשים האחרונים חלקי ממוצע שעות עבודה בפועל בשלושת החודשים האחרונים וכך מגיעה לשווי שעת עבודה בעמלות. התובעת טענה כי בהליך הוכח שצבירת ימי חופשתה היו לפי היקף משרתה ואילו הפדיון היה לפי משרה מלאה.
26. הנתבעת טענה כי התובעת קיבלה את מלוא התשלום המגיע לה עבור חופשתה ואף למעלה מכך, לרבות עבור עמלות ביום חופשה. כמו כן, הסכימה הנתבעת כי הצבירה של החופשה היתה לפי היקף המשרה בפועל ואילו הפדיון בוצע לפי משרה מלאה ועל כן בסיכומיה טענה הנתבעת כי התובעת חבה לה השבה של 247 ₪ שקיבלה ביתר בשל כך.
27. סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951 קובע :
"10.(א)המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
(ב)השכר הרגיל לענין סעיף זה הוא –
(1)...
(2) לגבי עובד בשכר – שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד."
28. לאור האמור, צבירה של ימי החופשה בהתאם להיקף משרה תואמת את המפורט בחוק לעיל. על פני הדברים צריך היה לשלם לתובעת את ימי החופשה גם כן לפי היקף משרתה אולם כפי שהוכח, שכר עבור יום חופשה שולם לתובעת עבור משרה מלאה למרות שאין מחלוקת שעבדה פחות מכך. יחד עם זאת, משאלה תנאי ההעסקה אצל הנתבעת ומשהמעסיק רשאי לשלם לעובד זכויות עודפות מעבר לקבוע בחוק, לא מצאתי להורות על השבת סכום כלשהו לנתבעת. יתר על כן יצוין כי הטענה בדבר קיזוז הסכום הועלתה רק בסיכומים ומהווה הרחבת חזית אסורה. כידוע טענת קיזוז יש להעלות בהזדמנות הראשונה, ועל כן יש לדחותה אף מטעם זה.
29. לאור קבלת גרסת הנתבעת באשר לתשלום החופשה השנתית, מצאתי כי יש מקום לדחות את תביעת התובעת ברכיב זה.
--- סוף עמוד 6 ---
השלמת דמי חגים
30. התובעת טענה כי דמי חגים שולמו לה למשך כל תקופת העסקתה על בסיס שכר שעתי בלבד ללא תוספת עמלות. יחד עם זאת, בתחשיב שביצעה בסיכומיה ערכה תחשיב עבור שנה אחת בלבד – שנת 2013, כאשר ערכה ממוצע עמלות לשנת 2013 ולפיהן ביצעה חישוב של הפרשי שכר בגין עמלות עבור חגים בשנת 2013 והגיעה לסכום בסך 954 ₪. יצוין כי בפתח ישיבת ההוכחות העמידה התובעת את ההפרש האמור על סך 792 ₪.