15. הנה כי כן, נקבע בהלכת מרכז הארגזים כי ככל שעובר להליך הפירוק לא נודעו לאורגן רלוונטי בחברה – אשר "ידו לא היתה במעל" – העובדות המקימות את עילת התביעה נגד נושאי משרה אחרים בחברה, ולא ניתן היה לגלות עובדות אלה "בשקידה ראויה" על-ידי אורגן "תמים" בתקופה שקדמה לפירוק, הרי שתקופת ההתיישנות לא תחל להימנות עד למועד שבו נודע לבעל תפקיד בהליך הפירוק – בפועל או בכוח – על עילת התביעה (ראו שם, בעמודים 213-212; ראו והשוו גם: ע"א 4845/04 קליין נ' בלס, [פורסם בנבו] פסקאות 8-7 (14.12.2006); ע"א 6187/15 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ במעמדה כנאמן לעמיתי "קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בע"מ" נ' צולר, [פורסם בנבו] פסקה 53 (28.5.2018)).
האם יש להחיל את הלכת מרכז הארגזים אף כאשר במועד הפירוק חלפו למעלה משבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה?
16. בענייננו, כאמור, טוענים המבקשים כי יש לקבוע שתחולתה של הלכת מרכז הארגזים מתוחמת אך למקרים שבהם במועד הפירוק חלפו פחות משבע שנים מעת הולדתה של עילת התביעה נגד נושאי המשרה. אני סבורה כי דין טענה זו להידחות, שכן אין כל הצדקה עניינית להבחין באופן קטגורי לעניין החלתה של דוקטרינת ה"התיישנות שלא מדעת" – בין מצבים שבהם במועד הפירוק חלפו למעלה משבע שנים ממועד היווצרות עילת התביעה לבין מצבים שבהם במועד הפירוק טרם חלפו שבע שנים כאמור. כפי שבואר לעיל, תקופת ההתיישנות כלל לא מתחילה להימנות כל עוד אין לתאגיד, באמצעות אורגן שלו, ידיעה סובייקטיבית או אובייקטיבית בדבר העובדות המקימות את עילת התביעה של התאגיד. לצד זאת, נקבע בהלכת מרכז הארגזים כי אין לייחס לחברה את ידיעתם של נושאי המשרה בה על עילת תביעה העומדת לחברה נגדם, על-מנת "שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר" (חלה ב, ז). הנמקה זו כוחה יפה אף במקרים בהם חלפו למעלה משבע שנים ממועד היווצרות העילה ועד מועד הפירוק, שכן בהיעדר ידיעה סובייקטיבית או אובייקטיבית של אורגן אחר בחברה אשר "ידו לא היתה במעל" בדבר העובדות המקימות את עילת התביעה, מניין תקופת ההתיישנות של התביעה כלל לא החל. במצב דברים מעין זה, מרוץ ההתיישנות יחל אך ורק עם כניסתה של החברה להליך פירוק, עם מינויו של בעל תפקיד, ועם היוודע עילת התביעה לבעל התפקיד האמור – בפועל או בכוח.
מן הכלל אל הפרט
17. יישום הדברים שלעיל על עובדות המקרה שלפנינו מחייב בחינתם של שני תנאים מצטברים: ראשית, האם עובר למינוי המפרק אחז אורגן "תמים" כלשהו בחברה בידיעה סובייקטיבית על אודות העובדות המקימות את עילת התביעה? ככל שהתשובה על כך תהא שלילית, יש להוסיף ולבחון, האם במישור האובייקטיבי יכול היה אורגן מעין זה לגלות העובדות האמורות בשקידה ראויה? ואמנם, בבקשה דנן, כמו גם בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, לא טענו המבקשים כי העובדות המקימות לכאורה את עילת התביעה של החברה נגדם נודעו לאורגן רלוונטי אחר בחברה בתקופה אשר קדמה למינויו של המפרק. כמו כן, המבקשים לא העלו כל טענה לכך שניתן היה לגלות עובדות אלו בשקידה ראויה. לפיכך, לא ראיתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה מרוץ ההתיישנות של עילת התביעה נגד המבקשים החל רק במועד בו נודע למפרק על העובדות המקימות עילה זו, וזאת על אף שבמועד הפירוק חלפו למעלה משבע שנים מעת היווצרותה.