פסק-דין
מאימתי יש למנות את תקופת ההתיישנות של תביעה נגד נושאי משרה בחברה בפירוק במצבים שבהם במועד כניסת החברה לפירוק חלפו למעלה משבע שנים מיום היווצרות עילת התובענה. זו השאלה העומדת במרכזה של הבקשה שלפניי.
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות) בפר"ק 20493-07-10 [פורסם בנבו] מיום 12.6.2019, בגדרה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לסלק על הסף את בקשתו של המשיב 1 למתן הוראות נגדם לפי סעיפים 374-373 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות), בין היתר מחמת טענת התיישנות.
רקע והליכים קודמים
2. המבקש 2 שימש כמנהלה הטכני של חברת שמשון מערכות וביטחון בע"מ (להלן: החברה) למן הקמתה, ובשנת 1998 מונה למנכ"ל משותף. המבקש 1 הצטרף לחברה בשנת 1991 ומונה אף הוא למנכ"ל משותף בה.
3. החברה, אשר נוסדה בשנת 1989, הוקמה במטרה לאגד מפיצי דלתות שריונית חוסם ומפיצים נוספים ובכך לקבל זיכיון בלעדי למכירת דלתות של שריונית חוסם בישראל. בשלהי שנות ה-90 הלכה ופחתה פעילות החברה, ובשנת 2000 הודיעה יצרנית דלתות שריונית חוסם, על ביטול הזיכיון שניתן לחברה. משהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה, הוגשה ביום 14.7.2010 בקשה לפירוקהּ, וביום 14.11.2010 ניתן צו פירוק נגד החברה ומונה לה מנהל מיוחד. ביום 5.7.2011 מונתה תחת המנהל המיוחד בעלת תפקיד אחרת, אשר הוחלפה אף היא עם מינויו של המשיב 1 ביום 23.12.2012 למפרק החברה (להלן: המפרק).
4. ביום 8.11.2017, כחמש שנים לאחר מינויו, הגיש המפרק לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות נגד המבקשים (להלן: בקשת המפרק). בבקשתו טען המפרק כי המבקשים ניהלו את החברה במרמה, ולמצער בהתרשלות תוך נטילת סיכון בלתי סביר, ומשכך יש לחייבם בתשלום מלוא חובות החברה ובהשבת נכסיה או שווים, מכוח סעיפים 374-373 לפקודת החברות. בכלל זה, נטען לשורה של מעשים ומחדלים מצד המבקשים במסגרת עסקאות בנכסי החברה והעברות תשלומים שונות אשר בוצעו בין השנים 2002-1996.
5. המבקשים, מצדם, טענו כי יש לסלק את בקשת המפרק על הסף, וזאת, בראש ובראשונה, מחמת התיישנות. לטענתם, המעשים הנטענים בבקשה התרחשו בסוף שנות ה-90 ובשנים 2002-2001, ומשכך כניסת החברה בשנת 2010 להליכי פירוק אינה יכולה להצמיח מחדש למפרק עילות תביעה אשר התיישנו זמן רב בטרם החלו הליכי הפירוק של החברה. עוד טענו המבקשים כי יש לסלק את בקשת המפרק על הסף ולו בשל השיהוי הרב אשר דבק בהגשתה, בסוף שנת 2017, כשחקירת המבקשים על-ידי המפרק נערכה עוד בשנת 2014. כמו כן, נטען כי אין מקום להגשת הבקשה האמורה בטרם בדיקת תביעות החוב שהגישו המבקשים נגד החברה, שכן לו היתה מתבצעת בדיקה כאמור היה מתברר, לטענתם, כי החברה היא אשר חייבת להם סכומי כסף ניכרים, ולא להיפך. אעיר כי המבקשים העלו טענות נוספות, אשר נדחו בהחלטת בית המשפט המחוזי. ואולם, משמיקדו המבקשים את טענותיהם בבקשת רשות הערעור שלפניי אך כלפי חלק מקביעותיו של בית המשפט המחוזי, כפי שיפורט להלן, הובאו רק הטענות וההכרעות הרלוונטיות להכרעה בבקשה דנן.