55. מטרתו של סעד זמני היא הבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק-הדין (תקנה 1 לתקנות). לכן, על הסעד הזמני להלום את נושא התובענה העיקרית ואין מקום לתת סעד זמני אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת (רע"א 8553/07 כתאני נ' שכטר (27.2.2008)). בית-המשפט העליון קבע שהמבחן לעניין זה הוא כדלקמן "נניח שהתובע יזכה בתובענה, מה יהיה במקרה זה פועלו של הצו הזמני אשר ניתן?" בע"א 3603/95 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דלק חברת הדלק, פ"ד מט(5) 423 (1996).
בענייננו, בבסיס כתב התביעה שהוגש על-ידי המבקשים המקוריים, עומדת שאלת תוקפה של הודעת ביטול הסכם ההשקעה ששלחו המשיבים 1-3 למבקשים 1-3 ביום 13.12.2018. מנגד, הבקשה הנוכחית נוגעת לשתי הצעות השקעה בחברה שהוצעו לאחר הגשת התביעה: הצעת מזור והצעת גל-און.
אכן, הן כתב התביעה והן הבקשה דנן מעלות טענות ביחס להתנהלות פסולה נטענת של שפיץ ושל גל-און הפוגעת בזכויות המבקשים, ובשני המקרים הענקת הסעדים נועדה לגישת המבקשים כדי להגן על זכויותיהם. אולם למרות האמור, הסעדים המבוקשים בבקשה הנוכחית אינם משרתים את הסעדים המבוקשים בהליך העיקרי. גם הנסיבות נושא הבקשה דנן מחייבות בירור עובדתי שונה ונפרד מזה הנדרש במסגרת התובענה העיקרית.
גם אם התביעה המקורית תתקבל, וייקבע שהסכם ההשקעה עומד בעינו ואין תוקף להודעת הביטול שנשלחה לגביו, הדבר לא ישליך בהכרח על השאלה האם יש תוקף להצעת גל-און והאם יש לאכוף על החברה לקבל את הצעת מזור. נהפוך הוא – בבסיס הבקשה הנוכחית עומדת ההנחה שהחברה פעלה לפיה, כי המבקשים הם בעלי מניות בחברה, וכי מר אלפיה משמש כדירקטור חליף מטעם המשקיעים.
56. מעבר לכך, העובדה כי בבקשה הנוכחית נוספו מבקשים אשר אינם חלק מהתובעים בהליך שבכותרת מעידה אף היא על כך שהמחלוקת בבקשה הנוכחית אינה חופפת לזו נושא התביעה העיקרית ואינה משרתת אותה. כך, בעוד שעניינה של התביעה העיקרית בהסכם בין המשקיעים לבין החברה ותכליתה להגן על זכויותיהם של המשקיעים מפני ביטול ההסכם שלא כדין, הרי שהפעולות הנטענות של המשיבים בבקשה הנוכחית יש בהן כדי לפגוע גם בזכויותיהם של יתר בעלי מניות המיעוט בחברה, הם המבקשים הנוספים. כזכור נוספו לבקשה הנוכחית גם משיבים נוספים. זאת בניגוד לקביעה בפסיקה לפיה ככלל לא יינתן סעד זמני כנגד מי שלא הוגשה נגדו תביעה בהליך העיקרי (רע"א 6723/07 ג'רבי נ' הבנק למסחר (26.11.2007)).