החלטה
1. עניינה של בקשה זו בעתירתם של המבקשים להרחבה של סעדים זמניים שניתנו בהחלטה קודמת מיום 28.3.2019 (החלטה שתכונה להלן: "ההחלטה הקודמת"). הבקשה הוגשה במהלך פגרת בית-המשפט, ביום 30.8.2019. ביום 1.9.2019 ניתנה בה החלטה של השופט התורן (כב' השופט ברנר) אשר דחה את הבקשה למתן צו במעמד צד אחד.
בישיבת יום 23.9.2019 נחקרו המצהירים בחקירות נגדיות, ולאחר מכן ביקשו הצדדים לסכם את טענותיהם בכתב. הם עתרו כי המועדים לסיכומים יימנו לאחר שהם יקבלו את תמלול הפרוטוקול, וכי ימי פגרת הסוכות לא יימנו בגדר המועדים. בסופו של דבר הוגשו סיכומי כל הצדדים עד יום 11.11.2019, היינו כשלושה חודשים לאחר שהוגשה הבקשה. בהמשך אף הוגשה מטעם המבקשים בקשה למחיקת נספחים מסיכומי החברה, בקשה שהחברה הגיבה לה ביום 26.11.2019.
מצאתי לנכון להבהיר את לוחות הזמנים הללו הן משום שעולה מהם כי אין מדובר בבקשה בעלת דחיפות רבה מאוד מבחינת המבקשים, והן מאחר שפרק הזמן שחלף מאז הגשת הבקשה והתגובות, שינה ככל הנראה את מצב הדברים מבחינה עובדתית.
ההליכים הקודמים
2. עניינה של התביעה, בקצירת האומר וכפי שפורט בהחלטה הקודמת, הוא בחברה, המשיבה 3 (שתכונה להלן: "החברה") העוסקת בפיתוח, גידול ושיווק של צמח הקנאביס. המשיבים 1-2 (שיכונו "גל-און" ו"שפיץ" בהתאמה, ויחד עם החברה הם יכונו להלן: "המשיבים") הקימו את החברה. המבקשים 1 ו-3 בבקשה הנוכחית (שיכונו להלן בהתאמה: "מר אלפיה" ו-"אווה פאשן"; ויחד - "המשקיעים") התקשרו עם החברה בחודש נובמבר 2017 בהסכם (שיכונה להלן: "הסכם ההשקעה"), מכוחו הם השקיעו בחברה כנגד מניות בה. המבקש 2 (להלן: "מר סוירף") הוא הבעלים של אווה פאשן והוא שימש, מכוח הסכם ההשקעה, כדירקטור בחברה מטעם המשקיעים.
3. ביום 13.12.2018 שלח מי שהיה אז מנכ"ל החברה, מר מגל (שבינתיים התפטר מתפקידו ונמחק מכתב התביעה), מכתב בו הוא התיימר להודיע על ביטול הסכם ההשקעה (מכתב שיכונה להלן: "מכתב הביטול"). מכתב הביטול הביא להגשת התביעה הנוכחית בה עתרו המבקשים המקוריים למספר סעדים. בכלל זה הם עתרו כי בית-המשפט יורה למשיבים לרשום את אווה פאשן כבעלת-מניות בחברה וכי הוא יאכוף על המשיבים לרשום את מר סוירף כדירקטור בה. כן התבקש בית-המשפט לקבוע כי מכתב הביטול הוא חסר תוקף (בכתב התביעה פורטו גם סעדים נוספים, ר' ס' 147 בכתב התביעה).
במקביל להגשת התביעה, הגישו המבקשים גם בקשה לסעדים זמניים (להלן: "הבקשה המקורית לצו מניעה זמני"), בה הם עתרו כי בית-המשפט יורה למשיבים להימנע מפעולות פסולות ובכלל זה - הדחת מר סוירף מדירקטוריון החברה; פעולה שלא כדין לשינוי ההון בחברה על-ידי ביטול הקצאת המניות לאווה פאשן או על-ידי הנפקה שלא קיבלה את אישור מוסדות החברה בהתאם להוראות הדין והתקנון; ביטול הסכם ההשקעה שלא כדין על-ידי החברה; סיום כהונת סמנכ"ל פיתוח המו"פ בחברה; ויציאה להנפקה של ניירות-ערך על-ידי החברה ללא אישור מוסדות החברה.
לאחר הגשת הבקשה המקורית לצו מניעה זמני, הגישו המבקשים לבית-המשפט בקשה נוספת, וזאת לאור עסקת מיזוג על דרך של החלפת מניות בה ביקשה החברה להתקשר באותה עת. בבקשה זו התבקש בית-המשפט להורות כי בכל מקרה יש להביא את עסקת המיזוג לאישור מוסדות החברה ובכלל זה הדירקטוריון שמר סוירף הוא אחד הדירקטורים בו. לחלופין התבקש בית-המשפט, אם העסקה תאושר, למנוע מהמשיבים לקחת לידיהם את המניות להן הייתה זכאית אווה פאשן, ולהורות כי מניות אלה יוחזקו בנאמנות על-ידי נאמן שימונה על-ידי בית-המשפט עד להכרעה בהליך.
ביום 28.3.2019 ניתנה כאמור ההחלטה הקודמת, בה נקבע כי עד להחלטה אחרת תוסיף אווה פאשן להיחשב כבעלת-מניות בחברה ומר סוירף יוסיף לכהן כדירקטור בה. בהחלטה הקודמת נקבע כי מר אלפיה איננו בעל-מניות בחברה באופן פורמלי. כן ישנה התייחסות בהחלטה זו לעסקת המיזוג שעמדה באותה עת על הפרק, וניתנו הוראות ביחס לקידומה האפשרי. בקשת רשות ערעור על ההחלטה הקודמת נדחתה על-ידי בית-המשפט העליון.
4. עניינה של הבקשה הנוכחית הוא בהחלטות שהתקבלו בדירקטוריון החברה ובאסיפה הכללית שלה לאחר ההחלטה הקודמת הנוגעות להשקעת כספים בחברה. לגישת המבקשים, מוסדות החברה קיבלו את הצעת ההשקעה של מר מנשה מזור (להלן: "מר מזור") שפרטיה יפורטו להלן (ואשר תכונה להלן: "הצעת מזור"). כן טענו המבקשים כי החברה לא קיבלה כדין את ההצעה של מר גל-און (שתכונה להלן: "הצעת גל-און"). לכן עתרו המבקשים בין היתר כי בית-המשפט יורה למשיבים להימנע מלכפות על החברה את הצעת גל-און וכי הוא יורה כי החברה תפעל בהתאם להצעת מזור ותוך יישומה לאלתר.
לחלופין עתרו המבקשים כי בית-המשפט ימנע מהמשיבים לפעול בהתאם לסעיפים בהצעת גל-און המקפחים את יתר בעלי-המניות בחברה, כי הוא יורה לגל-און ולאחותו, המשיבה 4, להפקיד בחשבון נאמנות לטובת החברה את מלוא סכום ההזרמה לו הם התחייבו במסגרת הצעת גל-און – 3.5 מיליון דולר, וכי הוא יאסור על שינוי בתקנון החברה או בהרכב הדירקטוריון שלה.
5. הבקשה הנוכחית הוגשה הן על-ידי מי שהיו המבקשים בבקשה המקורית, והן על-ידי מבקשים נוספים שאינם חלק מהתובעים בכתב התביעה (המבקשים 3-6). כלל המבקשים – כך עולה מהבקשה, מהווים יחד רוב של בעלי-מניות המיעוט בחברה. בהתייחס למר אלפיה שהוא אחד המבקשים הנוספים, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירופו כתובע נוסף. בקשה דומה לא הוגשה ביחס ליתר המבקשים ה"חדשים". מעבר לכך, נוספו לבקשה הנוכחית גם משיבים נוספים - המשיבים 4-6 שלא היו משיבים בבקשה המקורית לצו מניעה זמני והם אינם נתבעים בתביעה. המשיבים 5-6 (מר מזור וחברה בבעלותו) הוגדרו בבקשה כ"משיבים פורמליים". גם המסכת העובדתית נושא הבקשה דנן היא שונה מזו שתוארה בכתב התביעה, והסעדים שהתבקשו בה הם שונים מאלה להם עתרו התובעים בכתב התביעה, כפי שיפורט גם להלן.
הרקע העובדתי לבקשה הנוכחית
6. כעולה מהבקשה, החברה נמצאת במצב כספי בעייתי, ודרושות לה השקעות נוספות. ביום 18.8.2019 התקיימה בחברה ישיבת דירקטוריון שעל סדר יומה עמדו לדיון שתי אפשרויות לצורך הזרמת כספים לחברה – הצעה מיום 16.8.2019 של מר מזור (להלן: "ההצעה הראשונה של מזור"). מר מזור הוא נושה של החברה שהלווה לה הלוואה המירה של למעלה מ-3.6 מיליון דולר, ובהתאם להצעה הראשונה שלו, הוא ישקיע בחברה סך של 5 מיליון דולר כנגד הקצאה של 50.1% ממניות החברה; וכן גיוס מבעלי-המניות הקיימים (פרו-ראטה). מר אלפיה נכח בישיבה זו כדירקטור החליף מטעם המשקיעים. בסופו של דבר הוחלט בישיבה זו על הזרמת הכספים על-ידי בעלי-המניות של החברה.
7. ביום 21.8.2019 התקיימה בחברה ישיבת דירקטוריון נוספת בה הוחלט על ביטול הגיוס מבעלי-המניות נושא החלטת הדירקטוריון מיום 18.8.2019. כן נדונה באותה ישיבה הצעת השקעה מתוקנת של מר מזור (זוהי ההצעה שכונתה לעיל ושתכונה להלן: "הצעת מזור").
הצעת מזור כללה התחייבות להזרמה מיידית של 400,000 דולר לחברה והזרמה כוללת של 5 מיליון דולר כנגד בעלות ב-50.1% ממניותיה. בנוסף, בהתאם להצעה זו יחדלו חברי קבוצת השליטה של גל-און (גל-און, רעייתו ומר שפיץ) לכהן בתפקידיהם בחברה. מר שפיץ ומר אלפיה הצביעו בעד הצעת מזור, ואילו מר גל-און התנגד להצעה זו.
8. לאחר שנערכה ההצבעה על הצעת מזור, העלה לדיון מר גל-און הצעת השקעה מטעמו (היא הצעת גל-און). הצעת גל-און כללה הזרמה של 400,000 דולר לחברה והזרמה כוללת של 6 מיליון דולר כנגד בעלות ב-50.1% ממניות החברה למר גל-און. בישיבת הדירקטוריון לא צוין האם ההזרמה של הסכום של 400,000 דולר היא מיידית (נושא שכפי שיפורט, הובהר בהמשך באסיפה הכללית של החברה). בהתאם להצעת גל-און ימשיכו חברי קבוצת השליטה לכהן בתפקידיהם בחברה, אולם ללא שכר.
יוער כי שתי ההצעות כללו ויתור של המשקיעים על זכות הווטו שלהם, ויתור הדדי על התביעות וההליכים המשפטיים, התחייבות לביצוע הסדרת חובות וקביעה כי גל-און ישיב את המחשבים ש"החרים" מהחברה (ר' נספחים 11 ו-13 לבקשה).
מר שפיץ ומר גל-און הצביעו בעד הצעת גל-און בעוד שמר אלפיה התנגד לה. הוא אף הודיע כי הוא מפעיל את זכות הווטו שהוקנתה לו כנציג המשקיעים כנגד ההצעה.
9. ביום 25.8.2019 התקיימה אסיפה כללית מיוחדת של בעלי-המניות בחברה שעל סדר יומה עמדו לדיון שתי הצעות ההשקעה שהוגשו לחברה. רוב קולות בעלי-המניות הנוכחים באסיפה ובהם מר גל-און, הצביעו נגד הצעת מזור ובעד הצעת גל-און.
טענות הצדדים בבקשה הנוכחית
טענות המבקשים
10. לגישת המבקשים, לאחר שהתוכנית המקורית של המשיבים לפגוע בזכויותיהם – תכנית שהייתה נושא ההחלטה הקודמת - כשלה, רקמו המשיבים תכנית חדשה לסילוקם של המבקשים ולביצור שליטתו של מר גל-און בחברה. המבקשים טענו כי יש לקבל את גרסתם העובדתית בבקשה הנוכחית, שכן היא נתמכה בשלושה תצהירים, בעוד שמנגד, מר גל-און התחמק מלהגיש תצהיר לאורך כל ההליך.
המבקשים טענו כי רק באמצע חודש אוגוסט, בסמוך לישיבת הדירקטוריון מיום 18.8.2019, הסתבר להם שמצבה של החברה הוא קשה וכי היא חייבת כ-3.5 מיליון דולר, סכום המעמיד אותה בסכנה לחדלות פירעון. כן התברר להם כי קיימת הצעה של מר מזור שנועדה להציל את השקעתו בחברה, להשקיע בה סך של 5 מיליון דולר.
המבקשים הוסיפו כי רק כשעה לפני ישיבת הדירקטוריון ביום 18.8.2019 נמסרו למר אלפיה, הדירקטור החליף מטעם המשקיעים, מסמכים ופרטי ההתקשרות עם מר מזור. מעיון ראשוני במסמכים אלה התברר להם מצבה החמור של החברה וכן כי מר גל-און ומר שפיץ השקיעו את מלוא מרצם בניסיון לנשל את המשקיעים מהאחזקות שלהם. עוד נטען כי למר אלפיה לא התאפשר לבחון את הנתונים בהצעה הראשונה של מזור, לאור פרק הזמן הקצר לפני הישיבה בו הם נמסרו לו.
משכך, בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ביום 18.8.2019, ביקש מר אלפיה לאפשר לו לבחון את ההצעה הראשונה של מזור ולדון בהצעה זו בישיבה נוספת. באותה ישיבה הסכים מר אלפיה להזרמה של כספים לחברה "פרו-ראטה" על-ידי כל בעלי-המניות בחברה, לאור מצבה הפיננסי החמור.
11. המבקשים טענו כי לאחר ישיבת הדירקטוריון נפגש מר אלפיה עם מר מזור והשתכנע בכנותו ובאטרקטיביות של ההצעה שלו. משכך, הוא פעל לכינוס ישיבת דירקטוריון כדי לקבל את ההצעה. בשלב זה החל מר שפיץ להערים קשיים במטרה לסכל את אישור הצעת מזור. בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ביום 21.8.2019 נדונה הצעת מזור (קרי ההצעה המתוקנת) והיא התקבלה ברוב קולות.
המבקשים הבהירו כי מטרתה של הבקשה הנוכחית היא לאכוף את החלטת הדירקטוריון שאישרה את הצעת מזור. כך יתאפשרו לטענתם שיקום החברה והצלת כספי המשקיעים, ויימנע מהמשיבים ליישם את הצעת גל-און שהיא פסולה ובלתי-חוקית. המבקשים טענו בהקשר זה כי קיים קשר הדוק וברור בין ההליך העיקרי לבין הבקשה הנוכחית - המהווה לשיטתם המשך ישיר לסעדים הזמניים שניתנו בהחלטה הקודמת. לטענתם, המשיבים ממשיכים בהתנהלותם הפסולה שעמדה בבסיס התביעה והבקשה המקורית לסעדים זמניים. גם הפעולות הנוכחיות של המשיבים הן – כך נטען - פעולות בניגוד עניינים שנועדו לבצר את שליטתו של מר גל-און בחברה, תוך קיפוח המבקשים והפקעה של זכויותיהם. המבקשים הוסיפו כי המשיבים מנסים לעקוף את הצווים שניתנו בהחלטה הקודמת על-ידי ריקון מתוכן של זכויותיה של אווה פאשן כבעלת-מניות בחברה, ושל מר סוירף כדירקטור בה.
המבקשים התייחסו לבעלי-הדין הנוספים שלא היו צד לתביעה המקורית. לגישתם, המשיבים 4-6 הם בעלי-דין דרושים לבירור הבקשה, והם צורפו אליה כדי להקנות להם זכות טיעון. עוד נטען כי די באמור בכתב התביעה בקשר למבקשים 1-3 כדי להיעתר לבקשה הנוכחית, ולכל היותר יש צורך לעדכן את כתב התביעה על-ידי הוספת הצדדים הרלוונטיים אך לא לדחות את הבקשה.
12. המבקשים טענו כי סיכויי התביעה נוטים לטובתם שכן המשיבים ממאנים לפעול לפי הצעת מזור – שהיא ההצעה שלשיטתם התקבלה כדין במוסדות החברה, ומנגד הם פועלים בניגוד עניינים לקידום ענייניהם האישיים ובניגוד לטובת החברה.
לטענת המבקשים, הצעת גל-און היא בטלה משום שהיא לא אושרה בהתאם לתנאי חוק החברות. כך נטען כי הצעת גל-און היא הצעה בניגוד עניינים מאחר שהיא מגלמת הטבות משמעותיות לבעל השליטה. לכן נדרש גל-און להוכיח כי ההצעה היא לטובת החברה ולקבל את אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית בהתאם לדין. הוא כשל מלעשות כן ולכן ההצעה בטלה.
המבקשים טענו כי הצעת גל-און איננה לטובת החברה שכן היא תשמר את השליטה של מי שגרם לקריסת החברה ולא תאפשר את שיקומה הכלכלי. גל-און הציע אמנם להשקיע 6 מיליון דולר (בעוד שסכום ההשקעה הכולל שמזור הציע הוא 5 מיליון דולר בלבד). אולם שתי ההצעות מתייחסות להזרמה ראשונית זהה, וההזרמה הנוספת תיעשה רק אם החברה תהיה באיזון תזרימי. לשיטתם של המבקשים, הצעת גל-און נחותה מזו של מזור משום שהוא לא הבהיר מתי תבוצע ההזרמה של הכספים ומה יהיו הייעודים שלה. המבקשים סבורים שהמשיבים לא יעשו שימוש מושכל בכספים שיוזרמו. עוד צוין כי מר גל-און היה מוכן להשקיע סכום דומה לזה שהוצע על-ידי מר מזור, אך דרש בתמורה לכך כי הוא ייוותר במעמדו, יכהן כמנכ"ל ללא שכר, וכי המשקיעים יוותרו על זכויות הווטו שלהם.
13. המבקשים הוסיפו כי הצעת גל-און לא הייתה על סדר היום של דירקטוריון החברה וכי היא הועלתה על-ידי מר גל-און באופן פתאומי, ומבלי שניתנה לדירקטורים אפשרות לבחון ולשקול אותה; כי מר גל-און ומר שפיץ היו בישיבה והשתתפו בהצבעה למרות ניגוד העניינים שלהם ביחס אליה; וכן כי הדירקטוריון אישר את הצעת מזור - בעוד שביחס להצעת גל-און הפעיל מר אלפיה את זכות הווטו שהוקנתה למשקיעים בהסכם ההשקעה, שחייבה הסכמה שלהם לכל שינוי בזכויות הצמודות למניותיהם.
באשר לאישור האסיפה הכללית נטען כי המשיבים זימנו אסיפה כללית בלתי-חוקית בה הם העלו את הצעת גל-און. לטענתם, ההזמנה לאסיפה לא נשלחה 7 ימים מראש כנדרש; הצעת גל-און הובאה לאישור האסיפה הכללית מבלי שאושרה כדין בדירקטוריון וחרף התנגדות המשקיעים והדירקטור מטעמם; והרוב מקרב המיעוט של בעלי-המניות הצביע בעד הצעת מזור ונגד הצעת גל-און. המבקשים הוסיפו וטענו כי בפועל לא הזרים גל-און כספים לחברה בהתאם להצעתו, וכי הוא כיזב בקשר למקורות הכספיים שלו. לכן אין וודאות כי גל-און יוכל לעמוד מאחורי הצעתו, וגם משום כך יש לקבל את הצעת מזור.