אזרח אריתראה הועסק כשוטף כלים בבית קפה כשר ותבע על הפרת זכויותיו כעובד לא רק את החברה אלא גם את מי ששימש כדירקטור ובעל מניות בה. בין יתר הזכויות שתבע הן תשלום בגין ימי החג היהודיים בהם לא הועסק למרות שדתו נוצרית ולכן אין מדובר בימי חג עבורו.
בית הדין קבע, שלאחר 3 חודשי עבודה זכאי עובד לתשלום בגין ימי חג אלא אם, כשמדובר בעובד שעתי, הוא נעדר ביום שלפני החג והיום שאחריו. בנסיבות בהן מוכח שהעובד עבד באופן סדיר בהתאם לסידור עבודה שנקבע על ידי המעסיק, חזקה כי הוא זכאי לדמי חגים והנטל להוכיח כי הוא נעדר מעבודתו בימים הסמוכים לימי החג שלא בהסכמת המעסיק מוטל על המעסיק. במקרה זה המעסיק לא הציג דוחות נוכחות המראים היעדרות לפני ואחרי החג ולכן העובד זכאי לתשלום מלא.
לגבי הרמת מסך התאגיד, חובת תום הלב מחייבת את המעסיק להתאים את העסקת העובדים ליכולת הפיננסית של החברה. בהעדר יכולת פיננסית יתכן ויהא מקום להטיל אחריות אישית על בעלי החברה שהעסיקה את העובדים. פגיעה בזכויותיו הסוציאליות של העובד אינה לבדה עילה להרמת מסך ומכיוון שלא הוכח כל מעשה תרמית, ערבוב נכסים או שימוש לרעה במסך ההתאגדות תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה נדחתה התביעה האישית נגד הדירקטור ובעל המניות.