--- סוף עמוד 11 ---
בעניין אחר שהגיע לפניו קבע השופט אנגלרד כי הפקעת מקרקעין מהווה סיכול חוזה מכר למכירת אותם מקרקעין (ע"א 5628/99 נחמה מרקין נ' שרה משה, יורשת המנוח יהודה משה ז"ל, פ"ד נז(1) 14, 20, ניתן ביום 5.11.02):
"אגע תחילה במסגרת הנורמטיבית שהמקרה הנדון נכנס לתוכה. השאלה היא כאמור מהי השפעתה של הפקעה על חוזה מכר של מקרקעין. לדעתי, ההוראה הקובעת בסוגיה זו מצויה בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן – חוק התרופות). קודם כול, בהנחה כי ההפקעה גורעת מן הממכר, הרי היא מונעת מן המוכר את האפשרות של קיום החוזה. נמצא כי מבחינתו ההפקעה היא בבחינת אירוע המסכל את החוזה."
כב' השופט א' מצא השאיר עניין זה בצריך עיון, וכב' השופט א' ריבלין אמר באמרת אגב כי אינו סבור שבמקרה זה חל סיכול לאור האפשרות לצפות הליכי הפקעה.
גם מהצעת חוק דיני ממונות עולה מגמה דומה. מבחן הסיכון, שאומץ בהצעת הקודיפיקציה עניינו בשאלה על מי מהצדדים לשאת בנטל של התרחשות סיכון הנובע משינוי נסיבות, אשר ההנחה לגבי התקיימותן עמדה בבסיס ההתקשרות. בהחלטה שניתנה לאחרונה קבעה כב' השופטת ע' ארבל את הסיכון כמבחן לסיכול (רע"א 3126/09 שאול נאחוסי נ' שולמית סתוי, [פורסם בנבו] החלטה מיום 20.1.10):
"לכן איני רואה כל יסוד לטענה כי אי הסדרת ההיתרים על-ידי המבקשת הייתה בלתי צפויה בעת כריתת ההסכם, אלא לטעמי מדובר בסיכון שהמבקש נטל על עצמו בעת כריתת החוזה. "
כיוון שהצעת הקודיפיקציה טרם בשלה לכדי חוק מחייב, לא אבחן את מבחן הסיכון במקרה זה, אם כי נראה כי במקרה זה גם מבחן הסיכול היה מביא לתוצאה של סיכול, שכן הנתבעים לא נטלו על עצמם במפורש רו במשתמע את הסיכון לפרוץ המלחמה ובעקבותיה לביטול הסכם המימון. מכל מקום, מהצעת חוק דיני ממונות עולה המגמה לשנות את הדין, כך שדין הסיכול הישראלי יעלה בקנה אחד עם מגמות של ראייה ערכית של ההתקשרות החוזית, שהתקבלו בתחומים אחרים בדיני החוזים.
4. סיכול הסכם המימון כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה
--- סוף עמוד 12 ---
הגיעה העת לומר באופן מפורש כי בהקשרים חוזיים מלחמה אינה בגדר הצפוי, גם באזור כמו אזורנו. עצם האפשרות הקיימת באזור בו לא שורר שלום מלא, כי תפרוץ מלחמה, אינה מביאה צדדים לחוזים לקחת עניין זה במסגרת השיקולים העסקיים שלהם בעת כריתת חוזה. מעבר לעלויות העיסקה המרובות שהדבר יגרור, אין הגיון כלכלי בהסדרת כל התרחישים האפשריים: בהחלט סביר כי לא תפרוץ כלל מלחמה, יתכן, כי גם אם תפרוץ מלחמה היא תהיה מוגבלת בהיקפה ומשכה וכלל לא תשפיע על החיובים החוזיים, אפשרות אחרת היא כי החיובים החוזיים ידחו לתקופה מוגבלת שלא יהיה בה כדי להשפיע על החוזה באופן מהותי, ותרחישים אחרים רבים. מהותו של דין הסיכול, לבחון כיצד אירוע בלתי צפוי בנסיבותיו והיקפו כמו מלחמה, משפיע על החוזה הספציפי. אין היגיון כלכלי בהסדרת כל התרחישים האפשריים מראש. לאור האמור, במקרה זה הודעת החברה השוויצרית כי לא תעביר את המימון בשל מלחמת לבנון השנייה, מהווה סיכול של חוזה המימון.